לכל אחד מאיתנו- חברי קבע באנושות- היה פעם חבר דמיוני
אחד שנולד מרחם הבדידות ואילצנו אותו להיכנס למעגל החברים שלנו, בידיעה שהוא שייך רק לנו ואיש אינו רשאי להכיר.
גם אם דיברנו איתו בפומבי, וגם אם ההורים היו קצת מודאגים, אנחנו ידענו שהוא שם שומר עלינו ומחפש דרכים להזדנב לחיים הנורמטיבים כדי לעצב אותנו ממקור חיצוני. הוא בעצם התחליף הבדיוני למה שאנחנו קוראים היום "פסיכולוג".
אני זוכרת את שלי, עומר.
הוא היה חייזר סגול (שזה מעניין כי חייזרים זה היה הדבר שהכי הפחיד אותי בזמנו, מצד שני- גם המוות)
שנאתי את השם שלו ובכל זאת האמנתי בלב שלם שקוראים לו עומר- ושהוא קיים.
כמעט ולא היינו מדברים.. הוא פשוט היה מופיע בלי התרעה ויושב בחדר שלי ומחכה שאכניס בו צלם אנוש, וכשהייתי עושה את זה הוא היה הופך יותר ויותר אמיתי, לא אנושי- כי בכל זאת מדובר בחייזר- אבל אמיתי. קיים.
אני זוכרת שגם כעסתי על עצמי שאני מחברת אותו למציאות קשה, קצת כמו שאני חושבת עכשיו על אחותי שהקנתה לעצמה את הזכות להביא ילדה לעולם האכזר הזה שתהיה חייבת לעבור את החיים הנוראים ולהסתדר בהם לבד. כי אנחנו לא באמת חברותיים.. בשורה התחתונה אנחנו יצורים בודדים שמשקרים לעצמנו כל יום כשאנחנו אומרים שטוב לנו ושאנחנו מוקפים באנשים שאוהבים אותנו- אך בסופו של יום אנו הולכים לישון לבד, גם אם לא לבד פיזית ושוכב לידנו איש זר שהחלטנו להתמסר אליו- אנחנו לבד.
היום לחבר הדמיוני שלי קוראים דני.
הוא ה"ספק" שלי כי ממנו מגיע כל הירוק אבל אני לא משלמת לו בדרך קונבנציונאלית.
דני הוא אחד שפגשתי בנסיעה חזרה מתל אביב לירושלים באוטובוס 480 בסביבות חצות. ככה דני נכנס לחיים שלי.
הוא עוף מוזר, מספר לי שהוא עובד באיזה שירות חשאי שלא מטעם המדינה כי מה שהוא עושה לא בדיוק חוקי, ואני נוטה להאמין לו כי זה הופך את החיים שלי למרגשים. כלפי חוץ הוא הייטקיסט שחוק שעובד גם בחקלאות כשיוצא לו.
הוא מספר לי שהוא גר עם אמא שלו בירושלים כי זה נוח לשניהם אבל שיש לו דירה בטבריה והוא יקח אותי אליה יום אחד.
מאז שפגשתי את דני לראשונה (ששבוע הבא נחגוג שנה להיכרותינו) פגשתי אותו פעמיים.
כל יום הוא אומר לי שניפגש וכל יום הוא מבריז.
התכנון הוא שנצא היום בערב, קצת לשתות וקצת לעשן, הרבה סקס (או ככה הוא חושב)
אני שולחת לו מדי פעם הודעה בוואטסאפ שיזכור שאני קיימת (או להזכיר לעצמי שהוא קיים) ותכלס אני מדברת לאוויר. הוא קורא את זה ומתעלם, וזה סידור טוב מבחינתי כי אחרי הכל.. זה התפקיד של חבר דמיוני.. לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
k.cath