לפעמים אני תוהה
האם אתה , נזכר בי לפעמים?
כי אני , לצערי
כן. והרבה.
שנה שלא נסעתי למושב המפגר הזה
שנה שכל זה נגמר
שנה שהמכונית , המקלט ,אתה
הם רק זכרונות
שנה שאני מנתחת
חושבת , שואלת
האם אי פעם , הייתי חשובה
כן, היית לי כמעיין מערבולת
יום ככה ויום אחרת.
אני תוהה ,אם בלילה
אתה נזכר, בי
בנו.
בבימבה שאתה קורא לה מכונית
כשביקשת ממני רק לנשק אותך.
שנתיים מאז שהכל התחיל
ולא ידעתי שלווה
שנה מאז שזה נגמר
ולא ידעתי שמחה.
גם כשאתה נוכח וגם כשאתה איננו
אתה מערבולת סוחפת.
אבל אל תדאג. יום אחד.
גם אתה תיסחף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
