יום יום ,אתה מגלה משהו.
וכמה שאתה תמים
וזה מושך בטירוף.
אתה רוצה , אני מרגישה
את הנשיקה שבפעם היתה קצרה ותמציתית
שאמרה "אני אוהב אותך"
ועכשו את הנשיקה הרטובה והמדליקה
אני מרגישה.
את הגוף שתמיד בשליטה ועמד מולי כמו פסל
עכשו רוכן אלי ומת לאבד את המושכות
חוסר הנסיון הזה
אל מול הדמיון שלי
מטריף לי את הדעת
משגע לי את הגוף ומעלה לי את החום
זה לא יקרה בקרוב
אבל כמה אפשר לשחק?
מתי זה ייגמר ואני אוכל סוף כל סוף,
להפסיק לדמיין אותך ככה
מעליי,
מסתער על מה ששלך ?
אני שונאת להיות ככה
כי אם זה לא היה
ממזמן היינו שוכבים.
ולא הייתי משתגעת מווריאציות
חוזרות ונשנות
שרצות בראשי הקטן.
ולא הייתי חוטפת צמרמורת
מכל נגיעה קטנה.
אני רוצה אותך ,אתה מרגיש
את הגב שלי מתיישר כתגובה אל המגע שלך
את העיניים שלי נעצמות
והפה שלי משתחרר
כתגובה אלייך
את שיערות הגוף שלי סומרות
רק מנשימה על צווארי.
מה אתה עושה לי ילדון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
