לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העולם של אנונימית

היי זה בלוג שבו אני אספר על החיים שלי, על הדעות שלי ועל נקודות המבט שלי. הבלוג הזה יהיה מן יומן אישי וירטואלי אשמח שתקראו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

10/2017

הופעות, חזרות,פרסום, פריקת ארגזים ומה שבניהם


היי,

אז לא כמו שהבטחתי אתמול ה-10\7 לא הפסקתי לכתוב אז היום ה-10\8 אני אכתוב על היומיים שעברו עליי,

איזה יומיים מטורפים יואווווו

וואו, פשוט וואו

אז אתמול היום התחיל קצת קשה כי היו ריבים בבית ואני פשוט שונאת שיש ריבים ומתח בבית, פשוט נמאס לי מזה, זה עושה לי רע, והשיפוצים האלה פשוט הורגים אותי, הם גורמים לאווירה כל כך נוראית במשפחה, לריבים ולמתיחות בין האחיות ובין ההורים ובין ההורים לבנות (בעיקר בין אחותי הבינונית להורים כי יש לה פיוז נורא קצר, ובין אימא לאבא, ובין אחותי הקטנה לאחותי הבינונית). אני מנסה כמה שיותר להתרחק מזה, כמו כזה מאש, מנסה כמה שפחות להיות מעורבת בריבים האלה.

בהמשך היום אתמול מצאתי את נקופסה\אריזה עם כל הפוסטרים וכל התעודות וכל מה שהיה תלוי לי על הקירות בחדר הקודם ותליתי הכל בחדר החדש ואז הוא סוף סוף התחיל לקבל צורה של החדר הספציפי שלי ולא סתם של קירות ערומים שיכולים להתאים לכל אחד

השיא של אתמול מבחינתי היה כשאני והלסבית והגיי נסענו לפסטיבל עכו לפרסם את ההצגה שלנו, אני הייתי ממש בהתלהבות והתרגשות לקראת זה ורציתי שההצגה תגיע לכמה שיותר קהל אז ניסיתי לספר לכמה שיותר אנשים, בעצם מה שקרה זה שלחקנו פליירים מהמדריכה (פבלובוציביקיבי) ויצאנו עם הלסבית (אובופיביר) ועם הגיי (ליביאבל) ועם עוד מדריכה (לא הקבועה) לחלק פליירים ברחבי הפסטיבל, החלוקה הייתה כזאת הגיי והלסבית שרו ואני והמדריכה חילקנו פליירים וסיפרנו לאשים על ההצגה, כבר אז התחלתי להרגיש ולהבין כמה זה מציאותי וקרוב אלינו, וכמה ההופעה עוד פאקינג רגע קוראת, וסף ההתרגשות עוד יותר עלה לי, חוויתי את הפסטיבל בצורה שונה ומעניינת (והתנסתי גם בשירה ברחוב עם השיר הימים שלנו של היהודים) ,ישר אחר כך הלכנו לראות הצגה עם הגיי הלסבית והמדריכה הרגילה והקבועה (והגמדה פבלובוצבקיבי) ההצגה נקראה "בדרך לפסטיבל עוצרים בוולגריה", ההצגה גרמה לי עוד יותר להתרגש כי הבנתי שמחר אני על הבמה, ההצגה הייתה איכותית ומהנה.

כל הלילה היו לי נדודי שינה מרוב לחץ והתרגשות כך שכשקמתי בבוקר מצד אחד הייתי עייפה ומהצד השני הייתי ממש מלאת אנרגיות.

כשהגענו לגולומב ועלינו להסעה הייתה אווירה קבוצתית ממש טובהוזה גרם לי עוד יותר להיות בתוך כל הטירוף הזה, כשהגענו נפגשנו עם המדריכה הגמדה שהייתה כבר שם ועשינו קצת צחוקים ואז התחלנו סדנה ממש מדהימה של דמויות, כל כך נהנתי בסדנה הזאת והרגשתי שהיא אשכרה תרמה לי למשחק אחר כך ולבניית הדמות שלי עוד יותר, אחרי זה עשינו ראן מהיר שהיה די גרוע כי זה היה תנאי במה שונים אז זה היה קשה להתרגל אז יצא קצת גרוע אבל לא נורא, הלכנו לאכול והיה ממש כיף באוכל, קודםכל כיקיבלנו את האוכל בתור אמנים וגם כי הייתה אווירה קבוצתית ממש טובה והיה צחוקים וכיף וזה ממש תרם לי לבניית אווירה נכונה ולהקלה של הלחץ, אחר כך הייתה לנו הופעה שלדעתי הייתה ממש טובה אבל מסתבר שלא שמעו אותנו אז זה קצת הוריד אבל סך הכל הייתה הצגה טובה, הבעיה העיקרית הגיעה אחרי ההצגה כי המנהל האומנותי של אגף נוער בפסטיבל עכו ג'וש בא לתת לנו הערות "בונות" אבל הדבר שהן היו זה בונות, הוא צעק עלינו כמה שלא שמעו אותנו ושאם זה לא היו המשפחות שלנו כולם היו יוצאים מהאולם ולא היה לנו קהל, וכמה שהקול חשוב ושאנחנו לא שחקנים איכותיים, ושאנחנו שחקנים שטחיים ולא אמינים וכמה שאנחנו גרועים וככה במשך איזה רבע שעה , וזה הוריד לכולם את המצברוח וגם לי (אף על פי שהוא אמר שאני הייתי בסדר) אבל הוא ביאס את כל כולנו, והוא היה מפגר והדרך שבה הוא אמר את הדברים זאת לא הדרך הנכונה והוא פשוט יצא ממש מגעיל (המדריכה בכלל אמרה שכמעט כל ההצגה הוא היה עם הפלאפון) ואחרי זה היה לנו זמן הפסקה והעלנו את האווירה, צחקנו קצת על ג'וש, ניגנו ושרנו וזה פשוט היה זמן של כיף טהור (שזה גם חשוב בתוך כל הלחץ) ואז התחלנו חימום ועשינו תרגיל לשליחת קול (שדרך אגב ממש עזר כי בהצגה ממש שמעו אותנו) ואז התחילה ההצגה (חשוב לציין שבשתי ההצגות מילאנו את האולם)וההצגה של 19:30 הייתה ממש ממש ממש מוצלחת כולם זכרו הכל, דיברו חזק, היו בתוך הסצנה וחיו אותה כאלו זאת הפעם הראשונה, ואני אמרתי נכון באנגים ובולים (ולא בונגים ובלים) ובטעות אמרתי "פסח, שלי לא מתאים לו עוד סרטים איתך" והקהל לא שם אבל הקבוצה מתה מצחוק ואפילו בשיר הימים שלנו (המוות של שלי) בחלק שזה נהיה ממש קטע רועש "עד ששוקעים בחול" אז אשכרה על אמת בכיתי, כל כך נכנסתי לסיטואציה שבכיתי זה היה מטורף, והייתי עם כל כך הרבה אנרגיות ובתוך זה ולחץ והתרגשות ומלא דברים עברו לי בו זמנית. בסוף ההצגה אחרי ההשתחוויה אז יצאו לי רצף של צרחות אושר קטנות כי פשוט היה בתוכי כל כך הרבה דברים (לחץ ושמחה והתרגשות ואנדרנלין ועצב) שפשוט לא ידעתי איך ולא הצלחתי להביע אותם ואז הלכנו לשבת איפשהו לשיחת סיכום וכל הדרך הלסבית ניגנה וכולנו שרנו וזה היה ממש מדהים והאווירה הייתה בשמיים (דרך אגב הרבה אנשים זה מזכיר לי שבאו 11 אנשים להצגה במיוחד בשבילי כי אני הזמנתי אותם) ובקבוצה הייתה אווירה מדהימה (אני אפילו לא יכולה לתאר כמה שאני אוהבת את הקבוצה וכמה שהם חשובים ומשמעותיים לי בחיים) ופשוט זה היה מדהים ממש , פשוט אין לי מילים.

אז אני אסכם את ההופעה בפסטיבל עכו כחוויה חיובות ומהנה והקבוצה שעשיתי את זה איתה תרמה לז הרבה כי הם מדהימים ויש בינינו כימיה מדהימה ודינמיקות מטורפות

ועכשיו אני כבר אלך לישון כי אני ממש עייפה ומחר אני צריכה לקום ללכת לראות עוד הצגות

לילה טוב,

אנונימית

נכתב על ידי האנונימית בעלת שם בדוי , 9/10/2017 01:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  האנונימית בעלת שם בדוי

מין: נקבה




קוראים אותי
287
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאנונימית בעלת שם בדוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האנונימית בעלת שם בדוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)