לא עדכנתי פה 6 ימים. לא שכחתי את הבלוג, ממש לא.
רציתי בכל שניה בימים האלה לכתוב, לפרוק... אבל לא היה לי מה. זאת אומרת היה- אבל רציתי לרכז את הכל בפוסט אחד.
אז .. נתחיל בזה שאני ורועי נפגשנו. כן. סוף סוף.
הוא יצא מהצבא בחמישי, ואז בערב דיברנו ופתאם בהכי ספונטניות הוא אמר לי שהוא בא לראות אותי.
התכנון היה שהוא יבוא לרבע שעה רק לראות אותי וילך, כי היה לו יום הולדת והוא קבע עם חברים.
הוא אמר לי "יצאתי, 20 דקות אני אצלך", והתחלתי להתארגן בשיא הלחץ.
כן בנות, הצלחתי גם לסדר את השיער, גם להתאפר, גם להתלבש יפה, גם להריח טוב- והכל -20 דקות!
ישבנו באוטו שלו, ומרבע שעה זה הפך לשעה וחצי, שפשוט ישבנו אצלו באוטו ושמענו מוזיקה, דיברנו..
כל החששות שהיו לי שהוא לא יאהב את איך שאני נראית נעלמו, כי הוא לא הפסיק להחמיא לי.
אמר לי "חשבתי שאבוא ותהיי חמודה כזאת, אבל את מדהימה. ממש יפה. כמה שבתמונות את יפה, במציאות פי עשר יותר".
מיותר לציין שנמסתי , נכון ?
הוא כל הזמן הסתכל עליי, הביט בי בעיניים. ידעתי שזה יהפוך לנשיקה, אבל פחדתי, אז כל הזמן הסטתי את המבט.
למה לא נתתי לו לנשק אותי אחרי שאני כבר חודשיים מפנטזת עליו ?
כי פחדתי שאחרי הנשיקה אני אתחיל לפתח רגשות יותר רציניים, וזה לא יהיה הדדי.
רציתי להיות בטוחה במליון אחוז שיתפתח מזה משהו לפני שאתן לו לנשק אותי.. אז לא התנשקנו. באסה !!
כשנסע חזרה, שלחתי לו הודעה ששמחתי שבא, ושאני מצטערת שאני כזאת ביישנית ושיעבור לי .. והמושלם הזה כמובן לא נתן לי להתבאס וענה שהוא אוהב את זה.
בסופש - שישי שבת, לא כלכך דיברנו, כי הוא היה כל הזמן בחגיגות ליום הולדת ..
התחלתי לפחד שאולי הוא לא רוצה. כן כזאת אני, בעיות קשות של בטחון עצמי.
כל הזמן מפחדת שמשהו לא בסדר בי.
אבל היום דיברנו.. שלחתי לו סלפי, הוא כמובן החמיא.
אצלו בבסיס היה קר אז שלחתי לו תמונה שלי מתחת לשמיכה וכתבתי לו "בוא לפה, אתה יודע את הדרך".
והוא ענה "אני אלך בדרך הזאת עוד הרבה"
אני כלכךךך רוצה שיהיה משהו !
רוצה אהבה חדשה, בלי גבולות. אהבה שתרסק את כל מה שחשבתי שידעתי על אהבה.
אהבה שתגרום לי פרפרים, אבל פרפרים אמיתיים- שלא נגמרים אחרי שבוע של היכרות.
רוצה אהבה שתגרום לי לפרוץ גבולות חדשים,
אהבה שתגרום לי להאמין בדברים שמעולם לא דמיינתי.
אהבה שפשוט תהיה כל מה שלא העזתי לחלום עליו.
והכי מהכל- אני רוצה את האהבה הזאת איתו ...