הדבש שבחיינו

אמרתי לעצמי "למה לא? תפתח בלוג!". באמת פתחתי בלוג כי המצב בארץ מסעיר ובא לי קצת לכתוב . 

לאחרונה, הפיגועים בישראל "חוגגים" וצוברים תאוצה. ערבים כאלה ואחרים יוצאים לרחובות בעקבות החלטתם באותו בוקר - "אני יוצא לעשות פיגוע", לוקחים סכין, יוצאים החוצה ומחפשים יהודים חפים מפשע. 

אין זה ספק שזה לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בעוינות מסוג כזה אך הפעם זה מפחיד מבדרך כלל. 

בתקופות האינטיפאדות 1 ו-2 אוטובוסים התפוצצו, היום הבינו בני המיעוטים כי קשה כבר להבריח חומר נפץ לשטח ישראל (למדנו לקח, נהדר!!!) ויש לפעול בשיטה חדשה- סכין קצבים. המטרה היא לקחת סכין פשוטה שיש לכל אחד מאיתנו בבית ולצאת לרחוב ולפגע בעוברים ושבים יהודים.

מי שיעז להגיד לי "זה לא איתיפאדה" הוא כנראה לא מבין מה המשמעות.

נכון, למילה "איתיפאדה" יש הגדרה ברורה וחד משמעית - עוינות נגד ישראל תוך כדיי קריאות אהדה מרשויותיהם של הערבים. אז נכון, יגידו מסויימים ש-"אבו מאזן שותף לשלום" - עלי זה לא עובד. אבו מאזן שותף לפיגועים אך כדיי למנוע מצב גרוע עד כדי כך בין ישראל לפלסטינים הוא מנסה להיות השותף שאנו הופכים אותו. אין ספק שהערבים הם עדר כבשים אחרי מילותיו של אבו מאזן - מה שהוא יגיד הם יעשו.

לסיום, התקופה עכשיו קשה אך עם מעט סבלנות- תעבור במהרה.

שימרו על נפשותיכם שאתם מסתובבים בחוץ.

אה כן... ברוכים הבאים לבלוג שלי (: