המילים שנכתבות מעצמן

אז כן, אני שר איתו, על מותו של איש הנשים

ונדמה שכולם שותים שמפניה או משהו,

ויש להקה טובה על הבמה, כמו ביטלס או משהו

וכן, כל הגברים אוהבים את כל הנשים,

וכל הנשים אוהבות את כל הגברים,

וכולן וכולם נורא חכמים, מתוחכמים ויפים,

ויודעים כמו שאומרים לחיות את החיים

כולם פליטי שנות השישים, ילדי הפרחים,

שהפכו בורגנים

ולמרות זאת, למרות, עדיין הם מאמינים באהבה חופשית ולא חופשית,

ובחיים שקיימים גם בלי לחיות את החיים,

ובכסף שקיים גם בלי כסף,

ותודעה קוסמית ודתות עתיקות,

וכל מה שאנחנו לומדים עכשיו בדרך הקשה

אבל כולם סביבם כאלו כזה אנשים מרובעים צרים,

והם בתוך הבועה שלהם שותים שמפניה ואוהבים נורא,

את הימים שהיו ואת הימים שעוד יהיו,

את הילדים שנולדו, ואת הילדים שעוד יוולדו

בינתיים יש כמה כאלה עם מפתחות מאסטר,

שיכולים ויכולות לפתוח כל דלת,

וירטואלית או אמתית

ועם קצת עבודה לפתוח כל בן-אדם ובת-אדם,

מינית ורגשית

אבל עכשיו הם שרים, וכיף להם, והם שיכורים ואוהבים.