המילים שנכתבות מעצמן

אני גר באוהל מאותה הסיבה שאני אוכל דגים משומרים -

כדי להרגיש נחשק

באוהל יש נחשים ועקרבים, אבל זה לא מפריע,

כל עוד הם טעימים

על שפת המים יש חול צהוב,

ודגים קטנים שוחים לי בין הרגליים

גם זה לא מפריע, כל עוד הם לא עוקצים

אני נרדם בחול ונרדם במים ונרדם באוהל -

לאורו של הירח

הם שואלים אותי למה, ואני אומר שלא איבדתי את הטעם

הם שואלים כיצד זה ייתכן, ואני עונה שאני תמיד מניע מנועים

לא תמיד הנסיעות חלקות או מהנות,

לפעמים המכונית נכנסת לסמטאות צרות,

ואתה מוצא את עצמך הופך דוכן או שניים,

או נתקע בעמוד

אבל ממשיכים, כי ככה צריכים, אחרת איך מגיעים

הוא אומר שהוא נרדם רק בלילה,

שהוא לא יכול לישון ביום

אני אומר שאני נרדם בכל שעות היום,

גם כשאני ער

הוא אומר שגשם טוב לאיכרים,

אבל אנשים פשוטים כמוהו נרטבים

אני אומר שיש לי גג מעל המיטה,

והגשם שלי הוא צלילים

כשטוב לי או רע לי אני הולך אליה,

שתזכיר לי קצת את טעם האהבה

היא משקה אותי חלב קוקוס,

ומתוודה על כל האנשים איתם שכבה

אנחנו עושים אהבה שקטה, לא מתלהמת

היא אומרת שזה מה שקורה כשהרוב כבר נעשה

כשהיא נרדמת, אני מדליק סיגריה ופותח איזה ספר

לא ממש קורא, יותר נהפך לחלק מהחושך

מציץ באנשים העוברים, במכוניות החולפות

זוכר ימים עתיקים של ילדותי, בהם הכול היה נראה מאיים,

במבט מסויים זה נראה מאיים גם היום.