המילים שנכתבות מעצמן

הגשם ירד שוב בעיר הזאת

אני צמאה לאהבה ולזין בין הרגליים שלי

אני מסממת את עצמי בכדורים,

שינה והרבה מוזיקה

אני לא מצליחה לגרד את הנשמה שלי מהזגוגיות

הימים הולכים ובאים, והאיש מתרחק כמו לתוך ערפל

הרבה רעש, הרבה לזוז בלי להרגיש כלום,

ולפעול על מחשבה שטוחה

סכינים ברחובות וכלבים עם אנשים רעבים

מזון רוחני לא בא לפי שנים

שמעתי על ארצות וזמנים בהם הכול יותר אטי,

ורק יושבים ומתמסטלים, ועובדים קצת כי חייבים

עושים הרבה סקס, עם נשמה, כי אוהבים את כולם

והיין והאופיום זורם כמו מים,

בחנויות, בשווקים, בין האנשים

אבל אני לא שם, אני בארץ מערבית שדורסת רגשות וזמן

מתרוצצת כמו מוכת אמוק, מכאן לשם, לשם, לכאן

המטלות לא נגמרות, והזמן לא מספיק,

ואין רגעים מספיקים בשביל לשבת ופשוט לנשום

אני מחברת את עצמי למסיכת חמצן מסוג מוזיקה וכדורים

אני מנתקת בשינה, אני מחליפה אהבה בסקס

אני מתרחצת שעות, וחושבת על ים

אני זקנה מדי בשביל שאיפות גדולות

רצה בין מרחקים, רצה - רצה,

והמרחקים לא מסתיימים.