המילים שנכתבות מעצמן

הבריאות הרסה לי את החומר החדש

אתם מכירים את החומר החדש,

אף-אחד לא רוצה את החומר החדש

הם אומרים שהחומר החדש ממכר,

אז מה, גם אני ממכר,

אז יוציאו אותי מחוץ לחוק?

מה פתאום, יאמצו אותי אליהם כמו תינוק

יתקעו לי מוצץ בפה,

מוצץ? אני אומר לעצמי - גם מזה נצטרך להיגמל,

אז כדאי שנתחיל להתעמל

עוד בוקר נזרק על הפנים, האיש מיהר לאוטובוס

הייתי יכול בכיף לנסוע באוטובוס מ-פה לשם,

רק לשם הנסיעה

אבל האוטובוסים צפופים וקולניים,

זה לא נורא שהם מסריחים

יש הרבה אנשים לחוצים

כולם נראים כאילו הם במעבורת חלל

זה בסדר לכתוב רק לשם הכתיבה,

לא צריך להפוך כל אמנות למדע

אפשר ללמוד לצייר, אבל אפשר ללמוד לקשקש,

זה טוב באותה המידה

אבל יש אנשים שזקוקים לחוקים,

וכללים, כי החופש מפחיד אותם

"אל תגיד לי לעשות, תגיד לי גם איך לעשות,"

מה החוקים של כתיבת שירה?

מה היא הנוסחה המתאימה

בתוך נוסחאות - השירה נדונה לחזור על עצמה

בעולם של יצורים מוזרים, אף יצור לא דומה לשני

במפעל לייצור רובוטים, כל הרובוטים דומים

אתה רוצה להיות יצור או רובוט?

אמרו לי שאני יצור, זו מחמאה,

כי זה הופך אותם לרובוטים

אותי לייחודי, ואותם חסרי ייחוד.