המילים שנכתבות מעצמן

מתעורר בבוקר, זה לא אומר כלום לאיש שעדיין ישן,

גם אם יתקלפו כל הגלדים מעל הפצע, האיש ימשיך לישון

והוא חולם שהשמש גדולה מדי מכדי לראות,

את האנשים העובדים שוטפים בקיץ את המכוניות שלהם,

ואת הנערות על הסקטים עם מגני הברכיים,

והחזיות שנראות כמו רצועה של בד

אבל אתה יכול לקחת את האוטו, היא אומרת,

ולנסוע לסנטה פה

בדרך תראה את הרי אדום, וכל התמרורים העקומים בדרך לסנטה פה

בדרך תראה תחנת דרך עם מזללה ותקנה משקאות קלים וחטיפים,

ותשאיר טיפ כבד למרות שלא תחזור לכאן שוב

ובדרך תטבול בים האדום ותשחק עם כרישים,

ותאכל הרבה שרימפס ותהיה כושי מהשמש

הילדה הולכת יחפה, והיא כבר לא כל-כך ילדה, היא בת 17,

בת 17 ומשוגעת, ההורמונים משגעים אותה

והבן-אדם עם השפם הדק ימשוך בשפתו כשהוא בוחן את רגליה,

ויחשוב אולי עוד כמה שנים ימצא אותה במיטתו

והאיש הצעיר היפה עם הגיטרה ימשיך לשגע את הבנות,

כשהוא מנגן ושר עם פחית בירה ב-צל ליד מדרגות האבן

מכוניות ירוקות ודומות יאטו לפני מעבר החצייה,

ויתנו לנשים הצעירות לעבור תוך כדי שהנהגים צופרים,

ומתארים בשפה ציורית מה הם היו עושים להן,

אם בחסדן היו חולקות איתם את מיטתם

ומרבדים יתייבשו בשמש, וילדים על אופניים עם גלגלי עזר,

ניגשים לברז בגינה כדי לשתות, מרטיבים את הפנים

הלילות החמים גם יגיעו מאוחר, אחרי שמונה בערב רק מתחיל להחשיך,

ואנשים תשושים ישבו במרפסות עם משקה קל ויאזינו למוזיקה,

כשהאורות הקטנים יתחילו להידלק לאט-לאט בהיסוס,

והירח ישגע את הדם החם של בני הנעורים.