המילים שנכתבות מעצמן

אזנינו ערלות למגע ידיי אדם,

וידיינו גדומות למגע חיי אדם,

ועינינו עקורות למראה תפאורת עולם,

ורגלינו חסרות לתהלוכת רגליי אדם,

ועצמותינו שבורות למשא גוף אדם,

וגלגלתנו ריקה להבנת דברי אדם

כל עוד שפתיים משיחות סיפור ומעשה

כל עוד יד מגישה מים לאדם אחר

כל עוד ירוק צומח באיזה מקום

כל עוד השמש תבער,

אנחנו ניפגש

על אדמות צחיחות,

ועל יערות קפואות

על שדות אבן,

ועל מדבריות קרח.