המילים שנכתבות מעצמן

פרנקי מפוצץ ארגזים של תחמושת,

במוזיאון הלאומי להנצחת המלחמות,

ויורה זיקוקים לשמי העיר המדממת,

בעופות ופרות שחוטים,

וגם בני-אדם

"מי מדבר איתי סרה-סרה?"

פרנקי שאל את הנוכחים,

"אתה מדבר איתי סרה-סרה?"

הוא שאל את בישוף

"אני? מה פתאום? אני מדבר מהבטן"

"אז האם זה אתה, ארצי?

"כן," אמר ארצי מבויש, "אני מצטער,"

"צער לא יפצה על דבר," אמר פרנקי וערף את ראשו

"מי עוד מדבר בפרחים ופרפרים, מי עוד רוצה להידפק?"

הוא שאל,

"אני, אני!"  קראה הזונה מהמערב

"את כבר נדפקת על בסיס קבוע,"

אמר פרנקי, ודחה אותה מעליו

"אבל אני מדברת בפרחים ופרפרים!" היא ניסתה למחות

"הפרח היחיד הוא הקוס שלך,

והפרפרים היחידים הם חמוקיי גופך,"

הוא אמר, ואז קולו הרעים כשהוא קרא -

"אני דן אותך לחיים!"

"רודן אכזר..." היא מלמלה באכזבה.