המילים שנכתבות מעצמן
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2017
בלבוסטה את מדמיינת אותי יושב אצלך בסלון, ואת אומרת לי כמה שאני יפה, ושיש לי אף גדול. את אומרת לי - תן לי לשחק לך באוזניים. את אומרת לי - תן לי להעביר אצבעות בשערך. אני כבר לא פה, איפה את? את לא סופרת אותי ממטר, וגם לא אני אותך. את צובעת את הקירות בכל מיני צבעים כדי לשכוח אותי. את מדליקה מוזיקה קרקסית, את תולה תמונות תלת-ממדיות על הקירות של ליצנים עם פה פעור מלא שיניים ודם. יש לך בארנק הכסף גפרור זהב במיוחד בשבילי, להדליק את הסיגריה שלי. את גיבורה על נתחי בשר מתים. על בצלים שאת מקלפת ומקלפת ומקלפת, וקוצצת, כל הזמן קוצצת. הדמעות בעיניים שלי התייבשו, והם לא רואים ולא מרגישים מה את מרגישה. מה לעזאזל את רוצה ממני? השמיים צבועים בכחול מתכתי, ואני פוסע במגפי עור התנין, ושולף סכין מנדן החגורה, מגלף עץ. יש לך את זה בתוך העצמות, בוורידים. יש לך את זה באוזניים שקולטות הכול ממרחקים בצורה על-חושית. יש לך את הסביבון של חנוכה שמבקש שנס גדול יהיה פה. יש לך את התמונות של הליצנים. אבל כשאת באה אליי, לייבש את דמעותיי, הן כבר יבשות. ואין שום סיבה לשחק איתי כמו עם בובה קטנה. בלבוסטה, בלבוסטה, הלב שצועק, שלא יצעק עליי, שלא יצעק עליי, אני לא עשיתי לך כלום, את עשית לי.
| |
| כינוי:
קלקטוס בן: 9 |