המילים שנכתבות מעצמן

כאילו... מה? יום כזה משוגע. 

אתה נשלח לממד אחר למצוא גזע אחר.

אבל תמיד הסוכריות נופלות לך על הראש

אלו סוכריות אדומות מאוד ומתוקות מאוד,

והן מאוד קשות, כשהן נופלות

הן עושות חורים מתוקים במוח שלך

ואז באים זבובים ואוכלים את המוח שלך,

ומהזבובים מגיעים חיידקים שמתרבים במוח שלך,

והופכים לתולעים שמכרסמים במוח שלך.

ואתה שוכב, בוהה בשמיים,

מתפלל תפילה שייגמר מהר וטוב וקל,

רואה את העננים נעים לאט-לאט,

ואז בא איזה איש, עם רובה צייד,

ולבוש בגדים כאלה של ציידים,

כמו אדם שחי בטבע

והוא מסתכל עליך, אפילו מוריד את משקפי השמש,

אה! הוא מופתע לגלות,

"זה מעניין מאוד..." הוא ממלמל, ואומר לך -

"'שמע, בן-אדם. אולי לא שמת לב, אבל יש לך חור בראש."

"באמת?" - אתה מעמיד פנים,

"מה עושים במצב כזה?"

"כבר עוזר לך, אדון חידלון," הוא אומר,

מפמפם כדורים לתוך הרובה, דורך ויורה,

ישר לתוך הפרצוף שלך.