המילים שנכתבות מעצמן

היא אישה זקנה,

שפעם ילדה לזקן בן אחד,

ש-מת לפני שמלאו לו שנה

היא הייתה צעירה,

וכילדה אהבה לטפס על עץ הצפצפה,

והאמינה שהעץ אוהב אותה,

גם כשנפלה מאחד מענפיו עליו טיפסה,

ושברה את היד

הרופא טיפל בה,

והיא ביקשה את עזרת עץ הצפצפה,

והייתה יושבת בצילו ושרה לו,

והוא היה שר לה

הרופא התפלא איך כה מהר,

התרפאה היד מהשבר

עץ הצפצפה היה שר לה,

והיא הייתה שרה לו -

"אריראנג, אריראנג, הו, אריראנג..."