המילים שנכתבות מעצמן

הם קברו את הכלב בחצר,

מתחת לעץ אורן

ליד פלג מים

הם קברו את הכלב בבית,

בלי חברים ומשפחה

הם טאטאו אותו מתחת לשטיח,

הם השילו מעליו את כל שערותיו

זו לא אשמתו, אנשים הם רעים

הם ניקבו בו חורים מתחת לרגליים,

ושברו לו את עצמות הגפיים

הם עיוורו אותו כי ראה יותר מדי,

הם גרמו לו להיות חירש לקולו הפנימי

הם אמרו שהוא צריך להיות קטן-קטן-קטן,

ולא לדבר גבוה-גבוה

הם אמרו שהוא מפריע לתנועה,

ולחיים העיוורים והטיפשים של האנשים השגרתיים

הם אמרו לו לשתות רעל, "כי זה טוב לעצמות",

ולא לחשוב יותר מדי "כי הוא ישתגע"

הם גרמו לו לא לחשוב יותר מדי,

כשלקחו לו את המחשבות

הם גרמו לו לא לאהוב יותר מדי,

כשלקחו לו את הרגשות

הם אמרו שבתור סמרטוט הוא יפה,

וסגרו את הבית הדל מנעול אחר מנעול

הם שפטו כל מעשה ושללו כל מחשבה,

עד שהוא כבר לא בטח בעצמו

הורידו אותו לבאר שאולה עם חבל,

וחתכו את החבל

ואז נעלמו כשהוא נשאר עם מלא שאלות

בלי זיכרון,

בלי לדעת אפילו מי הוא

ואחרי כל זה,

עוד הייתה להם ההעזה,

לשנוא אותו.