המילים שנכתבות מעצמן

בוקר טוב לפרח שפורח בסתיו

בוקר טוב לארץ לעולם-לא ולפריחת החצב

בוקר טוב שהתעוררנו, ואנחנו חיים,

איך זה ייתכן

בוקר טוב למילים שנשפכות ממחוזות נעלמים

בארצנו הקטנטונת דם זורם בירקון,

וילדים מדוושים על אופניים

פרח בשיער, הרבה פירות וירקות,

ואיש שמן שאוהב לאכול בשר

הוא מנגן על אקורדיון,

ושר שירי לכת ישנים מאוד

והשירים בצד זרוקים כמו נייר טואלט,

כשהשמש עולה בשמיים ומלהיטה את הלב

ויש איש ש-רץ, ויש איש שיושב,

וזה עומד וזה הולך

יש מי שזוחל את דרכו לגאולה,

והנערה שרוטת הברכיים שמתנדנדת על נדנדה

הם שרים שהכול נפלא,

ולמה לחיות בייסורים בבועה

אני כותב שיר לכת על ארץ הקודש,

על מי שאני ואתה

ארמונות מזהב נבנה לך - הם אומרים

עננים להמטיר גשמי ברכה

כי מי היא אותה ילדה שבוהה ברצפה,

ולא מדברת מילה

אולי היא צריכה להיות אחת משלנו,

ולהיות חופשייה במעשה ובמילה.