לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המילים שנכתבות מעצמן




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017


זיונים זה כל מה שיש לנו, הוא אמר, ואני הסכמתי אתו. אפילו הנשים שלנו מסכימות שזיונים זה כל מה שיש, הוא אמר, ואני תהיתי על הנשים האלה. כל הזמן אני מזיין, הוא אמר. אני מזיין בכל מיני צורות, צריך לגוון, לא רק לדחוף. "בהחלט," אמרה האישה שאתו. למשל - אני מזיין בדוגי, ופנים מול פנים, וגם מאחור, הוא אמר. "גם מאחור," היא חזרה אחריו. ואני עושה את זה כל-כך טוב, שהן שבעות רצון. "בהחלט," היא אמרה. אני מחדיר אותו חזק ועמוק, ונותן להם לגמור מהפ'נוכו של הקוס, ממש ליד הרחם. היא צחקה. ואחרי זה אני משפד אותן עוד ועוד כשהן מתפרקות מאורגזמה על הזין שלי. "כל מילה בסלע," היא אמרה. ואז אני מבשל אותן, הוא אמר. היא הסתכלה בו בתמיהה. קודם אני מבתר אותן ופושט מעליהן את העור, ואז זורק את נתחי הבשר לתוך הסיר. היא הייתה מבועתת. ואז יש קטשופ, חמוצים, רטבים, והרבה-הרבה גמבה. גמבה זה חשוב. "למה גמבה?" היא שאלה אותו. הוא ערף את ראשה באבחה אחת, בקלילות ובמהירות. אם אתה רוצה אתה יכול להצטרף אליי לעוד ארוחה, הוא אמר. היא כבר לא אמרה דבר.  
נכתב על ידי קלקטוס , 21/10/2017 13:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  קלקטוס

בן: 9




7,143
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקלקטוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קלקטוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)