המילים שנכתבות מעצמן

איזה יום יפה, השמש זורחת, הציפורים מצייצות. 

אני נוטל בכפי סירופ ממתקים ושותה.

כל האנשים נחמדים אליי, ואוהבים אותי,

ואני אוהב אותם גם.

שירים עליזים מרקידים לי את כדוריות הדם בתוך הלב והראש.

אני אוהב אותך, אבל את לא אוהבת אותי.

זה לא נורא, את מאושרת, וזה הופך אותי מאושר.

החיים מלאים תקוות, שמחות וחסדים,

ואפילו השמיים הם לא הגבול,

לאושר האינסופי שלי,

על היותי חי ונושם, ובריא,

ויודע שאת קיימת ורוצה בטובתי,

כמו שאני רוצה בטובתך.

את חברה שלי.

בעזרת השם רב החסד,

אנחנו נכתוב שירים וסיפורים שמחים ומעניינים,

שירים וסיפורים עם צוף, עם קרמל, עם סוכר,

עם סירופ ממתקים.

כשתרצי לראות אותי - אני כאן,

תמיד אקבל אותך באהבה ובאושר גדול.

איזה כיף שיש לי עוד יום מלא חוויות מעשירות,

בו האהבה פועמת, והעולם כל-כך טוב,

ומלא אור.

אני אוהב את החיים, ואת אלוהים,

ואת העולם, האנשים והטבע.

אני כל-כך שמח שאני חי.

אני נהנה להיות חי.