המילים שנכתבות מעצמן

עבר אותי הלילה כמו חץ בתוך הלב,

שחוצה אותו ויוצא מהעבר השני

הרגש של הלילה כמו נקבר בהררי חושך,

ואני טובע בדיונות של חשכה ומרים ידיי לעזרה

פיות מדברים מפטפטים ללא הרף,

ואני לא יכול לשמוע אותם יותר בתוך הראש שלי

יש רגעים שהכול נראה מת,

כמו לטבוע בתוך עננים

שמיים כחולים ריקים, ואדמה מנוכרת בקצה העין

אני עושה שמיניות באוויר כדי שיהיה לי ב-מה לאחוז.

גם אם היית עושה את זה בלי להבין למה

אם היית עושה את זה גם לא לטובתך

אבל לא, את מפלצת, ואת עושה רק לטובתך

כל האנשים שקיימים הם רק למילוי צרכייך, נכון?

יש לך חור, ושמו חשבון הבנק שלך,

כמה שאת מכניסה בו כסף, הוא לא מתמלא

כל הכסף כמו צונח לבור ללא תחתית,

את רוצה שהאנשים ישנאו אותך,

כי זה אומר שהם מקנאים בך

אבל הם לא מקנאים בך, הם צוחקים עלייך,

כמה את צרת אופקים שאת מודדת הכול בכסף

כי את יודעת, וגם הם יודעים,

כמה הלב שלך ריק מבפנים,

כמה עלובים וריקים הם חייך בדירה המפוארת

וכל הכסף לא מצליח למלא את הבור המחריד מ-כל,

זה שלא נותן לך מנוח, שאוכל אותך מבפנים,

הבור בלב שלך, בבטן שלך, שלא מתמלא לעולם

כי הקפת את עצמך בנוחות במעגל שמחוצה לך,

אבל במעגל הפנימי, בתוכך, אין דבר. 

בחוץ, הכול שונה

עם הענפים העפים ברוח

עם הברקים המבריקים בחושך

בחוץ, זה מקום מוזר,

יש שם סכינים,

ופותים עם שיניים

בחוץ, הולכים מפלצות,

שני ראשים, ארבע ידיים

הרוח מרחפת בחוץ,

כמו הייתה בחוץ

גשם יורד בחוץ,

כמו מפציץ את האספלט

בחוץ, שמיים שחורים,

עיגולים זוהרים,

אורות מהבהבים

בחוץ, יש אנשים,

שזו להם פעם ראשונה שהם חיים.

עברו השנים בהן היה אגודל חסר תועלת,

עכשיו הוא זין גאה שדופק את כל הבתולות

כל זאת אודות לדוקטור שוורץ,

המתמחה בהסבת איברים לאיברים אחרים

כשהוא שמע את חתולית היפה אומרת תודה לאיש שאליו היה מחובר,

לאחר שדפק אותה כמה פעמים עד שגימרה באקסטזה,

הוא ידע שהחלום להיות זין זיין מזיין אמתי, הוגשם,

וכעת הוא הזין הכי מבוקש על-ידי בנות המין היפה

כל זאת, כמובן, בעזרתו האדיבה של דוקטור שוורץ,

שלא שכח לתת לו גודל ועוצמה,

הראוי לכל פות רעב, מכל סוג ומין,

החפץ בדפיקה מספקת כדי להגיע לסיפוקו המיני החרמני.

יש לו מה שקוראים "אחריות ציבורית",

כלפיי העגבניות שגודלות אצלו בגינה

אחרי הכול העגבניות תלויות בו, והוא תלוי בהם,

ויחסי התן וקח דורשים הרבה תשומת לב צבאית

למשל - הוא צריך לכתר את העגבניות ולהגן עליהן,

מפני בעלי-חיים טורפים אכזריים שלא יבחלו באכילת עגבניות חיות

כמו כן, יש לשמור אותם בסביבה של טמפרטורה מסוימת, ותנאי חיים הוגנים -

כמו איכות האדמה, אופן וכמות וזמני ההשקייה, ושלל תעלולים שמייטבים עם העגבניות ועם מי שאוכל אותן

היו זמנים בהם טורפים רעים זממו לאכול את העגבניות הרכות בעודן בחיים,

אך הוא סיכל מזימות אלו, למרות שהרבה עגבניות נפלו קורבן למלתעות קטנות של מכרסמים,

ומיצי דמן של העגבניות נשפך על האדמה ועורר בו בהלת וחלחלת לנוכח האכזריות של החיים והטבע

אך אלו היו ימים רחוקים מאוד, בהם צבאו האויבים על חלקות העגבניות וזממו לאכלן,

וכל זאת בראשות המנהיג האכזר שלהן "מלאכי", ראש המכרסמים המתוחכם והקרימינל,

ששלט ביד רמה על השדות המקיפות את חלקות העגבניות

אך בעזרת מלכודת מתוחכמת - נלכד מלאכי ומת בייסורים גדולים,

ואתו התפרק כל ארגון הרוע של המכרסמים

כעת החיים טובים יותר, עם עגבניות בשלות וטעימות, והכי חשוב - מרוצות מהטיפול שניתן להן

סיסמת העגבניות היא "תנו לגדול בשקט בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר",

ואכן הוא עושה הכול כדי שמשאלתן הקטנה הזאת תתגשם.

אמן.

כשהיא אומרת שבא לה טפיחה על השכם

כשהיא אומרת שהחיוך שלי מלאכותי

כשהיא שוכבת במיטה חסרת נשימה

כשהיא משתוללת, והופכת את כל הבית,

בחיפוש אחר דבר מה לא משמעותי

כשהיא מתייפחת שהיא רעה ומכוערת

כשיש מלא כלים בכיור, ואין לה כוח אפילו לשטוף כוס

כשהיא שרה עם הרדיו בזיוף

אני יודע שאני אוהב אותה, אפילו שהיא לא יודעת,

אפילו שהיא לא מאמינה

כשהיא אומרת שהראש שלה ריק,

ובאותה נשימה פולטת דברים מבריקים

אני יודע שיש לי אותה גם כשהיא לא רוצה.

בטח שטוב לי בלילה בלי סודות כזה,

מקדש את היותי אני על מקדש השם

העברית בנוסח קיומי יכולה להתרחש בכל שפה

כשהיא הלכה לא נותר דבר מלבד משאלה

אבל גם המשאלה נגוזה עם גשמי החורף,

שבאו אלו אחר אלו והעמיקו את קעקוע הבדידות

היא לא תבוא, כבר לא אכפת לה ממך,

לא אכפת לה, כמו שלא אכפת לאף אחד ואחת, כמעט

בבוקר השמש אש זורקת מתוך השמיים על בני-אדם,

עיוורים וסובלים

ומנגינה מלחשת חלומות שנגוזו כמו אוצרות אבודים

ואיך שהוא קם ומשליך את הכתר, שמעולם לא היה שלו

וזונח את כיסהו הרם לטובת שרפרף עץ סדוק חורק בעל שלוש רגליים

הוא יושב ומתפלל על השרפרף מתוך ספר קודש,

ויודע שמתי-שהוא השרפרף יתמוטט תחת גופו

אבל כל עוד יש אחיזה בין שלבי השרפרף,

כל עוד הוא מחזיק,

גם אם זה לא להרבה זמן,

גם אם זה בינתיים

זה היה ונגמר וזהו,

ובעצם זה לא יכול להיגמר, כי זה מעולם לא התחיל.