המילים שנכתבות מעצמן

יש לו מה שקוראים "אחריות ציבורית",

כלפיי העגבניות שגודלות אצלו בגינה

אחרי הכול העגבניות תלויות בו, והוא תלוי בהם,

ויחסי התן וקח דורשים הרבה תשומת לב צבאית

למשל - הוא צריך לכתר את העגבניות ולהגן עליהן,

מפני בעלי-חיים טורפים אכזריים שלא יבחלו באכילת עגבניות חיות

כמו כן, יש לשמור אותם בסביבה של טמפרטורה מסוימת, ותנאי חיים הוגנים -

כמו איכות האדמה, אופן וכמות וזמני ההשקייה, ושלל תעלולים שמייטבים עם העגבניות ועם מי שאוכל אותן

היו זמנים בהם טורפים רעים זממו לאכול את העגבניות הרכות בעודן בחיים,

אך הוא סיכל מזימות אלו, למרות שהרבה עגבניות נפלו קורבן למלתעות קטנות של מכרסמים,

ומיצי דמן של העגבניות נשפך על האדמה ועורר בו בהלת וחלחלת לנוכח האכזריות של החיים והטבע

אך אלו היו ימים רחוקים מאוד, בהם צבאו האויבים על חלקות העגבניות וזממו לאכלן,

וכל זאת בראשות המנהיג האכזר שלהן "מלאכי", ראש המכרסמים המתוחכם והקרימינל,

ששלט ביד רמה על השדות המקיפות את חלקות העגבניות

אך בעזרת מלכודת מתוחכמת - נלכד מלאכי ומת בייסורים גדולים,

ואתו התפרק כל ארגון הרוע של המכרסמים

כעת החיים טובים יותר, עם עגבניות בשלות וטעימות, והכי חשוב - מרוצות מהטיפול שניתן להן

סיסמת העגבניות היא "תנו לגדול בשקט בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר",

ואכן הוא עושה הכול כדי שמשאלתן הקטנה הזאת תתגשם.

אמן.

שמע, מאמי...

היא אמרה בעודה מביטה עמוק לעיניו,

כדי להסיח את דעתו,

בעוד היא מחסלת את חפיסות השוקולד שלו

אני מרגישה את זה מטפס עליי,

מכפות הרגליים, לאורך כל הרגל,

השוקיים, והירכיים, פנים הירכיים...

והיא חייכה כשהיא ראתה שהוא הסמיק,

ודחפה לפה עוד כמה קוביות שוקולד

זה עושה לי טוב כשאני מרגישה ככה,

כאילו זה חודר לתוכי,

וכל מה שאני רוצה שזה יהיה בתוכי כמה שיותר,

לכמה שיותר זמן...

היא ראתה אותו מנסה להסתיר את זקפתו,

ודחפה עוד קוביות שוקולד לפה

אני לא מרגישה את כפות הרגליים,

מרוב שזה מעיף אותי

זה כאילו אני ממש צריכה את זה,

והוא מאכיל אותי בזה...

היא גמרה את השוקולד, והוא ישב לפנייה רועד

בגלל זה אני אוהבת את המוזיקה שלו,

אבל אין כמו שוקולד

היא אמרה והגישה את כף רגלה היחפה לפיו.

- איזה יום היום, אדון דוקטור נכבד?

+ לא מעניין אותי. אני עסוק מאוד. אני צריך לפצח את מהות הקיום.

- למה לך לפצח את מהות הקיום, דוקטור נכבד,

אם אפשר לפצח גרעינים?

+ אני לא מפצח גרעינים. אני לא רואה כדורגל. גם לא כדורסל.

- אתה רואה פורנו, אדון דוקטור נכבד?

+ בוודאי שאני רואה פורנו. מה, אני לא בן-אדם?

אבל אני לא מפצח גרעינים כשאני רואה פורנו.

- אם כך, באיזו פעולה אתה נוקט בזמן צפייה בפורנו,

אדון דוקטור נכבד?

+ אני משפשף את הזין שלי, ומה חשבת?

עכשיו תן לי להתרכז, אני עסוק בדברים מאוד חשובים.

- ועל מה אתה חושב, אדון דוקטור נכבד,

כשאתה משפשף את השרביט ומביט בפורנו?

+ אני חושב על אותה בחורה, ומה הייתי עושה לה,

ותוך כדי נפעם מהסקסיות שלה, שגורמת לי לגירוי מיני.

- ומתי אתה אוכל צ'יפס, אדון דוקטור נכבד?

+ כשאני רעב.

- אה.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

בני החייתי והסקסי תמיד יודע לנחם

איך שהוא מכווץ את הישבנבנים שלו כשהוא מתמתח

שרירי החזה הארוכים, הכתפיים הרחבות

האבזם הקדמי על חגורתו

בני יודע שהיו לנו ימים קשים, והוא משתדל להרגיע

נותן מוזיקה טובה לנשמה, מקרר את האווירה

יש לו, לבני, עיניים קטנות, אבל חכמות וחודרות

הוא יודע בדיוק מתי אני הולך לישון מעייפות, ומתי משעמום

הוא כועס על הרדיו על תקלות בו, כי הוא יודע שזה מעצבן אותי,

ומטלפן טלפונים של זעם לתחנת הרדיו, שואל "מי אחראי?!"

כשאני בוכה, עיניו של בני מתמלאות דמעות,

והוא מביט בי בשתיקה

ואז מתחיל לייבב בעצמו, כי כאבי הוא גם כאבו

בני מבין דברים, והוא מלמד אותי,

חוץ מלעשות אותנו יותר רגועים - החכמה לא נותנת כלום.