הירוק הבהב פעמיים, ואני נתתי גז. היו לי חלומות כלשהם בזמן כלשהו, אבל גם הם אבדו. לקחתי את המג והצפנתי אותו בתא המטען. חשבתי שהוא יכול לשמש לי תירוץ לנטיות ה-פסיכופתיות שלי. אהבתי אותה פעמיים, אבל היא אהבה משהו אחר. המשהו הזה היה איזה מפלצת מפגרת שגר בתא טלפון וחי על אסימונים. אמרתי לה שאם יש לה צד רגיש, זה לא אומר שהיא צריכה לאסוף זבל מהרחובות. היא אמרה לי שאני אדם חרא, וטרקה את הטלפון. למה אני אדם חרא, בגלל שאני לא אוסף זבל? אבל היא אישה משונה עם מחשבות משונות, והיא טוענת שזה בגלל שהיא רגישה. רגישה ברקטום שלי, היא פשוט אוהבת לסבול. לתת שידרסו אותה פעם אחר פעם. נסעתי בכבישים המהירים, עליתי לפעמים על איי תנועה, ולפעמים נשברו לאנשים רגליים. זאת לא אשמתי. הם לא צריכים לעמוד על איי תנועה, זה מסוכן. כשהגעתי לרחוב החמישה, החניתי את האוטו, ועליתי עם המג לגג. מכאן רואים את כל הרחובות הסמוכים המסכנים. הרכבתי את המג על חצובה, והתחלתי לירות. כמה אנשים מתו, אחרים נפצעו, ביניהם אישה בהיריון, גבר גבוה, ילדה קטנה, זקן וזקנה. כשהשמש סנוורה אותי, ראיתי את הנקודות האדומות מתרוצצות על גופי. מטרות הפגיעה של השוטרים. אמרתי טוב, יאללה, ויריתי גם בהם, ואז הם ירו בי. הפכתי מסננת, אבל נשארתי בחיים. בקושי יכולתי לנשום. ואז הם באו אליי עם רובים שלופים, לא אקדחים, וכפתו אותי באזיקים. התחננתי שיהרגו אותי, אבל הם היו אכזריים, הם לא רצו. נאלצתי לבלות שנתיים בבית חולים עם שמירה, ואז זרקו אותי לכלא. אומרים שחלב הופך להיות חמוץ, אבל זה רק אם הוא מתקלקל.