לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המילים שנכתבות מעצמן




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2016

נקמת אישה


+ אז הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי

- אז להרוג אותו?

+ הוא נתן לי כסף למונית, והתקשר לראות שהגעתי

- אז להחיות אותו?

+ הוא אמר שעם תספורת קצרה אני נראית כמו קופה

- אז להרוג אותו?

+ וכשמישהו ניסה להתעסק איתי לא יפה, הוא כיסח אותו

- אז להחיות אותו?

+ כשהוא בא אליי הביתה, הוא אמר שהבית שלי מסריח

- אז להרוג אותו?

+ אבל עשינו סקס מדהים

- אז להחיות אותו?

+ אבל הוא לא דאג שאני אגמור

- אז להרוג אותו?

+ בהחלט

- או.קיי. חבר, הדמות שלך במבוכים ודרקונים מחוסלת,

הייה שלום, שדון קבקבים ירוק.

נכתב על ידי קלקטוס , 29/12/2016 12:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צבי הנינג'ה


אבא לא מדבר איתי, כי הוא עסוק מאוד

ניסיתי להראות לו את אוסף קלפי צבי הנינג'ה שלי,

אבל הוא לא רצה לראות,

הוא רק שאל כמה עולה לי הזבל הזה

קודם כל, זה לא זבל, ניסיתי להסביר,

יש פה קלפים נדירים מאוד

דבר שני, הם עולים ככה וככה

"ככה וככה?!" הוא התפלץ, "זה נורא יקר,

ובשביל מה, בשביל מדבקות!"

זה לא מדבקות, נחסיתי להסביר,

זה אוסף קלפי הנינג'ה,

אני מדביק אותם באלבום מיוחד, וזה אוסף

הוא שאל כמה עלה לי האלבום המיוחד הזה

אמרתי שאני לא אוהב איך הוא אומר את המילה מיוחד,

וסיפרתי לו שהאלבום הקדוש לאספני צבי הנינג'ה עלה לי ככה וככה

"ככה וככה?!" הוא התפלץ, "זה נורא יקר,

ובשביל מה, בשביל חוברת מצוירת!"

זה לא חוברת מצוירת, ניסיתי להסביר,

זה אלבום צבי הנינג'ה,

אני מדביק בו ת'קלפים, וזה אוסף

"תדביק גם תמונה שלי," הוא אמר

מה? התפלאתי

"גם אני רוצה להיות צב נינג'ה," הוא אמר

אבל אתה לא צב נינג'ה, ניסיתי להסביר,

אתה אפילו לא צב!

"אבל אני יכול להיות," הוא אמר בחיוך מוזר

אז גזרתי אותו מאיזו תמונה, והדבקתי באלבום,

וכתבתי מעל "אבא נינג'ה"

מאז אבא שלי הוא אבא צב נינג'ה.

 

תוצאת תמונה עבור צבי הנינג'ה

 

נכתב על ידי קלקטוס , 29/12/2016 10:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הורוסקופ


כל יום ההורוסקופ אומר לי משהו אחר

כל יום חצי הוא צודק, וחצי אין לי מושג על מה הוא מדבר

אין לי ילדים לדאוג להם, ואין לי אישה,

כל מה שיש לי זה את המיטה החמימה ובמה חדשה

עשיתי מעשה אמיץ, חיברתי את המחשב לאוזניות,

ועכשיו אני יכול לשמוע ישר לראש את כל התחנות,

בשביל מה צריך רדיו אם יש תחנות אינטרנט,

ולפעמים אפילו הדיסקים מיותרים, חוץ מדיסקים באמת מיוחדים

אבל לי יש כישרון - כל הדיסקים שלי מיוחדים,

אפילו אני מיוחד, ככה אימא אמרה לפני שמתה

אבא לא אומר שאני מיוחד, אולי הוא לא חושב שאני מיוחד

למען האמת אני לא מכיר אדם מיוחד, בן או בת,

גם אני לא חושב שאני מיוחד

היי... עכשיו עם האוזניות אפשר לא רק לראות פורנו, אלא גם לשמוע,

כבר לא יהיו פאדיחות מהשכנים

אני אוהב קול של נשים, הן מצייצות כמו אפרוחים,

גם כשהן כועסות, גם כשהן בוכות,

כמו ילדה קטנה שנשארה קטנה ומוחה -

"למה לא אוהבים אותי?"

באמת למה לא?

הרי את מתוקה, מתוקה, כל-כך מתוקה...

לא יפה שלא אוהבים אותך.

נכתב על ידי קלקטוס , 29/12/2016 10:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלומציון המלכה


תנגבי את הדמעות, ילדה קטנה,

ותחשבי על זרגים

נכון שעכשיו את מרגישה יותר טוב :)

 

אני אדם מלא קסמים,

לא סתם קוראים לי קוקו הקוסם

ילדות קטנות משפריצות מהקוס כשהן רואות אותי,

וילדים קטנים חושבים על פרחים בצבע לימון

שמיים וארגזים קטנים של הפתעות קטנות,

בתוך התחתונים שמונחים על הארגז

את יודעת שאת בת-זונה, אבל אני אוהב אותך

 

היא גרה בתוך מקלחת,

ליד הירקון איפה שהמים זורמים לביוב

יש לה שיער בצבע סגול ובצבע ירוק,

והיא משתכשכת להנאתה במי הירקון הצלולים

 

אדם עם כובע מאוד גבוה, מגבעת ענקית,

יושב ואוכל סושי במסעדה מזרחית ברחוב בלפור,

והוא מלא תקווה שאקסל רוז יחזיר אותו ללהקה,

כי מי הוא בכלל אקסל? סתם אישה זקנה צורחת,

ואילו הוא גורם לגיטרות לגמור

 

אבל אקסל עייף, אין לו כבר כוח לזיין,

ובטח שלא להוציא עוד דיסק

כל היום הוא יושב מול הטלוויזיה בדיכאון ורואה קליפים,

לפעמים הוא גם אוכל

הוא לא התקלח אולי חודשיים,

והפנים לא ראו מכונת גילוח

אולי יבוא יום בו סלאש יפסיק לאכול סושי במסעדה מזרחית ברחוב בלפור,

ויישב איתו על כמה כוסיות של וויסקי טוב,

אבל בנתיים אין לו אהבה ואין לו נשמה,

והוא מחכה לצאת הלבנה

בחורף הכול נראה קודר יותר

 

שלומציון המלכה מכניס כדורים לתוך המחסנית,

ומפמפם עם הנוקר את הנשק הקל

זה נשק עשוי פלסטיק,

כי לגברים היום אין כוח להחזיק נשק מפלדה, זה כבד

אבל לעומת זאת אם הם היו גברים, הם לא היו מחזיקים אקדחים,

אלא אגרופים, כמו קרטה קיד

 

שלומציון המלכה היה יכול להיות גדול בתורה,

אבל הוא בחר בדרך הלחמה, כי היא יותר מרגשת,

ושלומציון המלכה אוהב להתרגש

בזמן לחימה כל הגוף שלו מפמפם אדרנלין,

וזה כמו תריסר זיונים במכה אחת,

יותר טוב ממוות סופני,

יותר טוב מזריקה של הרואין לתוך הווריד בצוואר

 

בחורף הכול נראה קודר יותר,

ולכן קוקו מנסה להמציא קסמים חדשים כדי להלהיב את ציבור הקוראים,

אבל זה לא הולך, כי הם ראו כבר הכול, ושמעו כבר הכול,

ואם קוקו הקוסם לא יכול לעשות קסמים ראויים,

הוא יצטרך לפסול יצירות כדי להתנקם ביוצרים ש-כן מגשימים את עצמם,

איך הם מעיזים, למה הם ולא הוא

 

וכשהדחף למות גובר על הדחף לחיות,

דופקים את הראש עם באנגים,

ומקווים לטוב.

נכתב על ידי קלקטוס , 25/12/2016 21:44   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלוהים שותה כוס חלב


אני מקום 400 בטבלה,

לא צריך מחיאות כפיים

הרבה יזע, דם ודמעות נשפכו אל הקרקע,

אבל ניהנתי

400 דיוויזיות משוריינות לא יכולות עליי,

כי לי יש יותר

קשתים שיורים חצים בוערים אל שמיי התכלת הקשים,

ספינות שעל הים שטים ומהים הם ישובו

משחק בתוך משחק בתוך משחק,

זה עולם וירטואלי, אבל העולם הזה וירטואלי בשביל אחרים

בובה בתוך בובה בתוך בובה,

החייל הקטן שלי דמות במשחק,

אני דמות קטנה במשחק של הבורא, או מה שלא יהיה

ארגזים של תחמושת נערמים ליד בית המלאכה,

והמגדל מדיף ריח גופרית למרחק עשרות קילומטרים

בבסיס מתאמנים החיילים ויוצאים לשמור לאורך החומות,

וספינות מלחמה שומרות על הגבולות הטריטוריליים של התושבים,

שהם מצידם עובדים קשה, ומי שלא עובד משלם מיסים

מחצבי קריסטל, גופרית, שיש וכרם, וחטיבת עצים,

הממלכה צומחת לגובה משוגע

אבל אני, האלוהים של הממלכה, יושב מול מחשב ומנווט ספינות,

ומחשב הספקים וכמויות, ואחר-כך הולך לשתות כוס חלב

היו לי נשים שאהבתי, ואת רובן אני לא זוכר

היו מלחמות של דם וייאוש שהרעידו את השמיים,

זעם עד דם נשפך.

נכתב על ידי קלקטוס , 22/12/2016 12:53  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קלקטוס ב-25/12/2016 22:42
 



עמיקו וחבריו


היה לו שם יפה דווקא -

"עמיקו וחבריו"

ליתר דיוק "עמיקו וחבריו לוי"

אבל כולם קראו לו בשם הפרטי "עמיקו וחבריו"

כולם חשבו שהוא הרבה, או איזו כנופייה,

אבל הנכון הוא שהוא היה בסך הכול ילד חיוור,

בן 12, מחוצ'קן, חלש, חנון, חסר ביטחון עצמי ועם רגשי נחיתות.

 

אני זוכר אותו מהמכולת, 

אני זוכר אותו קונה שם סולת

והוא קנה שם גם כרוב וריבה,

ולחם וחציל ומנדרינה, רינה, רינה.

 

רינה אהבה אותו מרחוק,

אבל שמרה זאת בסוד

תמיד בין הארוחות הייתה מסתכלת,

הייתה אומרת לעצמה "יום אחד עמיקו וחבריו יהיה אחלה גבר"

גבר. גבר.

 

תמונה קשורה

 

 

נכתב על ידי קלקטוס , 21/12/2016 16:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רעפים


ילדים מקשטים את חדר המדרגות,

בשלל מחרוזות, סרטים וצמות

ושיבולים צומחים באחו, רעננים ופראיים,

כשהאיש מקשט את ביתו בשלל צלילים כבדים

הילדה עוטפת סוכריה בסבלנות נוראה,

ואז עוד אחת באטיות, אחת אחרי השנייה

הילד למד את האל"ף בי"ת,

והוא משנן ספר לימודים עם שוליים מקופלים

כל השמש בצהריים לא חודרת לבית הכבד

התריסים מוגפים והזגוגיות סגורות,

והחום כבד בחמסין יולי-אוגוסט

נעליים קטנות וסנדלים קטנים על רגליים קטנות,

מלאות חול ועפר שחור,

וציפורים מקננות על הגגות, חורקות בטפרים,

מנקרות את הרעפים הכבדים האדומים.

 

נכתב על ידי קלקטוס , 16/12/2016 13:36   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  קלקטוס

בן: 9




7,143
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקלקטוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קלקטוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)