לחיים מומנטום משלהם

בלוג חדש; אז אני אתחיל בלהציג את עצמי:

אני אזדהה בבלוג הזה בתור ת'. אני אחגוג יום הולדת 24 בעוד שבועיים.

סטודנט לדוקטורט בהנדסת בניין בפילדלפיה.

אני בארה"ב כבר 8 שנים; עשיתי פה תיכון, תואר ראשון ושני.

אני הומו. יש לי חבר. אנחנו גרים ביחד עם הכלבה שלנו סיידי (שמופיעה באייקון שלי), החתולה שלנו איצ'י, ושני שותפים.

החבר גם מסיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטה אחרת בעיר.

ההורים גרים במדינה אחרת בארה"ב, מרחק טיסה ממני.

זה על קצה המזלג איפה שאני נמצא היום.

אז זהו שאני לא ממש בטוח למה פתחתי את הבלוג הזה.

לא פתחתי אותו בשביל להתלונן ולשפוך את החיים שלי על גבי האינטרנט.

והאמת שאין כ"כ מה לשפוך; אני בן אדם מאד אופטימי והחיים שלי די מצויינים כרגע.

גם לא פתחתי אותו בשביל תשומת לב.

אולי בגלל איזה צורך אנושי לשתף.

או אולי בגלל שהשגרה מצריכה אותי להשתמש האנונימיות של הרשת לדבר על היומיום.

או אולי בגלל שאני צריך להעלות על הכתב מה שקורה איתי כדי לשמור על השפיות שלי וזו אלטרנטיבה טובה ליומן.

בכל מקרה, אני פה לספר לכם מה שקורה איתי!

מדי פעם אני אצרף תמונות.

(התמונה בכותרת של הבלוג היא שלי. צלמתי אותה בקיץ שעבר שעבדתי בבית החולים לילדים בעיר.)

הנה, למשל, תמונה סתוית מהפארק ליד הבית שלנו.

הסתיו פה די מטמטם. מיליון צבעים, מליון עלים. לא רואים כאלה דברים בארץ.

אוטוטו יגיע החורף וכל הצבעים התחלפו בשלג.

נראה לי שזהו לפוסט ראשון.

עד הפעם הבאה,

ת'