אני מוציאה את הזין שלו מהפה שלי ומרימה את המבט. "הרבה?" אני שואלת.

"המון. תמשיכי."

עברה שנה אבל הכל חזר בשנייה. התגעגעתי לזה שהוא מדבר אליי כשאני מוצצת לו.

"הייתי מאונן עלייך מלא."

אחרי כל הפעמים שחשבתי עליו כשנגעתי בעצמי, עברה בי צמרמורת נעימה כשהמילים האלו יצאו לו מהפה. המשכתי ללקק ולהאזין בשקיקה בלי להוריד את המבט מהעיניים שלו. הוא סיפר על כל הפעמים שגמר כי חשב עליי.

"התגעגעת אליו?" הוא שואל. הוא תמיד היה שואל את זה.

מהנהנת.

"תראי לי כמה."

אני עוצמת עיניים ויורדת.

"פה גדול."

אני יודעת מה הוא אוהב ואיך. מכניסה את הכל פנימה ונשארת. עולה קצת ויורדת שוב. הפעם הוא הפסיק עם ההוראות. "לא צריך להגיד לך כלום," הוא אמר, "את כבר יודעת."

הרגשתי שהוא מגלה אותי מחדש. לא יכול להפסיק לגעת, לנשק, לנשוך, לחפון, ללטף. היו דברים שהייתי עושה רק איתו, וגם אם הם הדברים הכי קטנים ופשוטים, איתו היה בהם משהו מיוחד. אני מעבירה את האצבעות על היד שלו, בקושי נוגעת, ומרגישה זרמים של חשמל.

אני נזכרת למה נדלקתי עליו מלכתחילה. המגע שלו, החיבור שיש לנו במיטה, ההתאמה המינית המושלמת.

אני עומדת והוא מאחוריי, מתחיל לקלף ממני את המכנסיים בזהירות. הוא פולט קריאת שמחה כשמגלה את החוטיני. חוטיני שחור, פשוט. יש לי הרבה כאלה, מאותו סוג, זה חוטיני ליומיום. "מדליק אותי שאת הולכת עם זה לעבודה. בטח כולם מסתכלים כשאת מסתובבת."

ושוב אנחנו במיטה, אני מעליו, רק מרגישה אותו. הפעם חייבים קונדום ושנינו מושכים את הזמן עד שנהיה חייבים לשים.

לפני שהוא נכנס אני מוצצת לו שוב ופתאום מבינה כמה הוא גדול. הוא לא נכנס אליי הרבה זמן ואני נרתעת לרגע. 

התגעגעתי אליו. הלוואי ולא היינו צריכים קונדום, אני חושבת. הלוואי ויכולתי להרגיש אותו לגמרי, בלי מחסומים. אבל אולי זה חלק מהמשחק שלנו. תמיד חסר משהו קטן, תמיד נשאר טעם של עוד. אולי בגלל זה הייתה כל כך הרבה דרמה בינינו. אולי הדרמה היא מה שהפך אותנו לכל כך נחשקים אחד בעיני השני.

אני אוהבת להסתכל עליו כשהוא מזיין אותי. אני אוהבת להקשיב לו. חבל שאני מובכת מידי כדי להגיד לו גם כמה טוב לי כשהוא בתוכי.

"את יודעת לדבר, או שאת יודעת רק לגנוח?"

רק לגנוח, אני חושבת.

אחד הדברים שהכי מרטיבים אותי אצלו זה כשהוא גומר, אבל הקונדום גזל את ההנאה הזאת ממני. טעם של עוד.

לא נשאר הרבה זמן, אני כבר צריכה ללכת בקרוב. 

אנחנו שוכבים בכפיות והוא עדיין רעב. הוא תופס לי את המותן, חזק אבל עדין, מתחיל לקמר לי את הגב, מסביר איך יזיין אותי בפעם הבאה. עם האגודל הוא דוחף בגב התחתון ומקמר עוד, ועוד. עומד לו שוב והוא דופק דפיקות קלות מעל הבגדים. "ככה," הוא מסביר לי. אזיין אותך ככה.

קר לי כשאני הולכת והוא מביא לי סווצ'רט שלו. אני לא מספרת כמה אני שמחה שיהיה לי את הריח שלו לידי בימים הקרובים.

התגעגעתי אליו.