ביום ראשון תהיה הפעולה הראשונה שלי עם החניכים.

פעולת הכירות כזאת...

הפעולה הראשונה שאני בניתי ושאני יעביר.

מלחיץ...

עכשיו כשאני חושבת על זה אוליי השילוב שלי ושל החברה הכי טוב שלי לא כ"כ טוב,

כי היא בדיוק ההפך ממני.

היא- מעדיפה חניכים היפרים בלגניסטים ומעצבנים

ואני- הייתי רוצה חניכים רגועים וחמודים, כאלה שבאמת יקשיבו לי וכאלה שלא יפריעו להעביר פעולה.

היא- מעדיפה לאלתר ולא לשבת וממש לבנות פעולות

ואני-מעדיפה להכין הכל מראש,

היא גם קצת משתלטת..,

היא עושה הרבה שטיות ואני זאת שבדר"כ יודעת להגיד לה "דיי" ולעצור אותה.

אבל הילדים אוהבים את השטיות שלה ואני לא רוצה להיות זאת שתהרוס את הכיף...

אני בכלל לא בטוחה שהחניכים יאהבו אותי...

בכ"ז הרושם הראשוני שלהם עליי זה הרושם שילווה אותם לכל השנה, אפילו שהם רק חניכים בכיתה ד'..

אני ממש פוחדת שהם פשוט ישכחו שאני קיימת או שפשוט בכל לא ישימו לב שיש להם עוד מדריכה כי היא חסרת ביטחון והשניה משתלטת.

הפעמים הראשונות שלי כמעט בכל דבר היו מדהימות.

אני לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שלי בתנועה, את המדריכים הראשונים שלי, את הפעולה הראשונה, את הטיול הראשון בתנועה,

את האהבה הראשונה האמיתית שלי, את הנשיקה הראשונה שלי...

את הפעמים הראשונות תמיד זוכרים הכי הרבה.

הם תמיד הכי מרגשות, הכי מלחיצות, הכי כיפיות, הכי מדהימות...

ולטוב או לרע אני יודעת שהפעולה הזאת תהיה לגמריי בלתי נשכחת.

-Meyple-