כ"כ הרבה דברים קורים בכ"כ מעט זמן.

זה לגמריי מוציא אותי מדעתי!

 השבוע האחרון כ"כ התיש אותי..~

כל מה שיכל לקרות באותם ימים פשוט קרה, זה היה לגמריי שבוע של אסונות אבל היה טוב בסוף.

בהתחלה היא לקחה סמים, ואז היא ברחה מהבית ואז החתול שלי קפץ מהחלון וברח גם הוא מהבית,

ואז הגוף שלי החליט שזה הזמן המושלם למחזור, נשף סילבסר שהחמצתי כי הייתי עסוקה בלשבת יום שלם ולבכות כמו מטומטמת על החתול המיפגר שלי שנעלם לו ועוד..

אבל יום  למחרת ביום האחרון של החודש וגם של השנה, כמו בכל סיפור שתמיד יש סוף טוב ככה גם אצלי.

מצאתי את חתולי יום למחרת על הבוקר, היא חזרה הבייתה והפסיקה עם השטיות,

כבר לא כאבה לי הבטן ויומולדת לקימיצ'אן.

למרות שגם ביומולדת של קים לא הכי הרגשתי טוב היה לי מאוד כיף.

והבנתי שגם אם הכל נראה אבוד,

גם אם לפעמים יש הרגשה שהכל מתמוטט סביבך, תמיד יהיה שם מישהו בשבילך שיאהב אותך וינסה לעודד אותך,

תמיד יהיה תמישהו הזה שיחבק אותך כשתהיי עצובה ושיעזור לך למצוא את החתול שלך כשהוא יחליט לקפוץמהחלון(;

תמיד יהיה מישהו שפשוט ישאר שם לצידך לא משנה מה.

השנה הזאת בייחוד הימים האחרנים גרמו לי להבין שאני מוקפת באנשים שאוהבים אותי ויעשו הכל כדיי לעזור לי,

גם אם לפעמים זה לא ממש נראה ככה.

החיוך הוא המפתח לאושר, תחייכו גם אם עצוב לכם, תצחקו ותגרמו לאנשים אחרים לצחוק,

כי כשעושים משהו טוב למישהו אחר זה תמיד יעשה גם לך טוב.

והבנתי שלפעמים דברים הם לא כמו שהם ניראים ועדיף לשאול ולברר מאשר להסיק מסקנות לא נכונות.

פשוט אינלי מילים..

עם כל המגרעות היתה שנה מצויינת,

עשור מצויין!

גאד הזמן עובר כ"כ מהר..

איך אמורים לסכם משהו שבקושי עיקלת אותו?

בקיצור

אני אסיים בזה שהיה טוב וטוב שהיה,

נקווה שבעתיד יהיה יותר טוב, כי תמיד יש מקום לשיפורים.

בלעדיהם אני פשוט כלום.

3>