יש לי וידוי

אני אוהבת פורנו

יש לי עוד וידוי

אני משייכת את עצמי לזרם הפמיניסטי שמתנגד נחרצות לפורנו

מהסיבה הבסיסית שאני מתנגדת נחרצות לזנות. כי גוף האדם, בחברה מוסרית ששמה את זכויות האדם במרכז, פשוט לא למכירה. ופורנוגרפיה הרי זו זנות מצולמת. ולא חסרות עדויות של כפייה וגם סטטיסטיקות שמראות ששחקנית פורנו לא סבירה לעבור את גיל 40 (מנת יתר, התאבדות או רצח על ידי הסרסור)

אחר כך גם יש את ההתנגדות שנובעת מהשיח הפמיניסטי, על האופן שהפורנו חודר לתרבות המיינסטרים ומייצר אופנה של דימוי גוף (נטול שיער ובעל חור תחת ורדרד למשל) וגם הפורנו המיינסטרימי ההטרוסקסואלי מראה מצב בו אירוטיקה = החפצת נשים, השפלה ודומינציה גברית.

ואני חולמת

על פורנוגרפיה נשית

על פורנוגרפיה כדרך ביטוי לגיטימית

פורנוגרפיה שחוגגת גם את מיניות האישה, מבט האישה ועונג האישה

כי את כל אלה לא מצאתי בפורנו המיינסטרים ההטרוסקסואלי.

אתמול נפגשנו כל החברות הקוויריות ועוד שתיים סטרייטיות לערב פורנוגרפיה נשית. בעיקר לסבית אבל לא רק. היה אפילו פורנו לסבי מיועד לגברים הטרוסקסואלים. רק בשביל ההשוואה כמובן.

אני חושבת שבפעם הראשונה הבנתי מה גברים מרגישים כשהם נפגשים לצפות בכדורגל ביחד.

שתינו, נשנשנו, צחקנו בכל רם ומתגלגל, הגבנו ופירשנו את כל המתרחש. כל פעם שהיה משהו טיפה יוצא דופן הסתכלנו אחת על השנייה במבטים בוחנים  

"עשית את זה כבר? היית מנסה? איך הכוס שלך בהשוואה לכוס הזה? כי לי אישית הכוס המושלם הזה עושה קומפלקסים! ואיך בכלל מורידים שם שיער ??"

*גברים יקרים שקוראים שורות אלא, כשאתם רוצים לענג אישה בעזרת האצבעות שלכם, אל תעשו כמו בפורנו שאתם רואים. אתם יודעים על מה אני מדברת, האצבע ישירות על הדגדגן ותנועות יד מהירות וחדות כאילו אתם די ג'יי שמזיז תקליט. זה נורא. מוגש כשירות לציבור*

להפתעתי הרבה, הערב לא נגמר באורגיה מטורפת.

ואז חשבתי על הבחור המתוק שהופיע לא מזמן בחיי

נפגשנו כבר שלוש פעמים ועדיין לא שכבנו.. שזה ממש הישג אדיר בשבילי

איכשהו נוצרה איתו דינמיקה עדינה ומאוד תמימה.. שנינו עדיין נבוכים אחד ליד השנייה ועוד לא חושפים את הצדדים הפחות אסתטיים

אני רוצה לספר לו על ערב הפורנו הזה, כדי שיגלה עוד צד בי, צד לא כל כך נבוך ובלי הרבה טאבו. הצד שיכול לדבר על הכל ושאוהב בדיחות גסות ופרובוקציה.

אני רוצה שהוא יכיר גם את הצד הקווירי שלי, שלא יאיים עליו שלפעמים אני דומיננטית, שידע שלפעמים אני מסירה שיער, אבל רוב הזמן אני לא.

עוד לא החלטתי אם אני רוצה שזה ימצא חן בעיניו או ידחה אותו

יש בי צד שרוצה להתאהב בו, זה אותו צד שיודע שהוא כבר מתאהב בי.. איך אפשר שלא (לא בקטע נרקיסיסטי) ידעתי עוד לפני שנפגשנו שזה מישהו שרוצה להתאהב. מישהו שרוצה להתאהב יראה מה שהוא רוצה לראות. להוסיף לזה שאני צ'ארמרית וגם טיפה'לה מניפולטיבית שיודעת בדיוק אילו צדדים שלה להציג בשביל למצוא חן ולהקסים = התאהבות.

ואז יש את הצד הזה שרוצה להזדיין עם כל מה שזז. אני מפחדת לאבד את החופש שלי, מפחדת לפספס הזדמנויות להרפתקאות מיניות, הרי זה האוסף האהוב עלי והיחיד שאני באמת מתמידה בו! (חוץ מאוסף הגלויות וסרטי די וי די שגם בו אני מתמידה די יפה)

חברים אומרים שאני מפחדת מאינטימיות "אמיתית" 

אני לא מפחדת ממנה, אני משתוקקת אליה, אני משתוקקת לגלות מה יתפתח עם הבחור ההוא

אני רק שונאת את העובדה שזה סותר חשקים אחרים שלי

שונאת את העובדה שאני עלולה לפגוע בו אם אפעל מחוץ לקשר הזה

ואולי אולי אולי יכול להיות היתכן.. שאני גם מפחדת מדחייה?

אולי מצב השליטה שאני חשה בו הוא רק אשלייה. הוא מתאהב בי ואני מהרהרת..האומנם?
יותר מהכל, האם יכול להיות שאני מחכה לאימות החשש הכי גדול שלי?

החשש שהוא באמת מדהים כמו שהוא נראה ושהוא מסוגל להכיל אותי? שעדיין יסתכל עלי במבט מאוהב עם עיניים נוצצות גם אחרי שידע, למשל, עם כמה אנשים שכבתי? או אולי יאיים עליו שאני לא רק נמשכת לנשים, אלא גם מתאהבת בנשים (פשוט יש סטרייטים שלא הבינו את זה עדיין)

כמה אחוזים כנים מעצמי אצליח להיות לידו?  

בקיצור, הקטגוריה האהובה עלי היא האנטיי מונסטר. מה שלכם.ן? 

פוסט ראשון

עדיין לא הצגתי את עצמי, בטח שלא את הנטיות המיניות שלי, אבל אני כבר אספר לכם שאני שוב מתאהבת.. כן כן.. באחת החברות הכי טובות שלי.
 

מזה חברה הכי טובה? זה שונה מהפעם ההיא שהייתי מאוהבת בחברה הכי טובה שלי מגיל 12 עד שהכל התפוצץ כשהתוודאתי על רגשותיי ביום הולדתה ה-19.

הכל הלך כמו שציפיתי: היא קראה לי סוטה, ניתקה איתי קשרים והפנתה הרבה חברים משותפים נגדי. זה היה מדהים. היא הייתה הדבר היחיד שמנע ממני לחקור את המיניות שלי. סוף סוף הייתי חופשייה.

בגלל הרגשות הכל כך חזקים שהיו לי כלפייה שנים הנפילה הייתה חזקה וכואבת (לא שלהרגיש חרא עם עצמי ולהתפלל שהטמאה הזאת תיפסק זה יותר קל) אבל אחרי שסיפרתי לה יכולתי לצאת לעולם בתור לסבית. ואז אחרי שנה וחצי בעולם הלסבי, עם בת זוג הורסת (באמת הורסת, הורסת כל מה שהיא נוגעת בו הבת זונה מניפולטיבית אגוסנטרית נרקיסיסטית מזוכיסטית סאדיסטית) ואחרי רומנים קטנים עם כל מיני בנות, הבנתי שאני בכלל בי (או פאנסקסואלית אם בא לכם לקרוא קצת עם תיאוריות קוויריות בויקיפדיה)
ההתרסקות והבגידה שחוויתי, המיניות שניסיתי להדחיק כל כך הרבה שנים, הכל השתחרר בבת אחת. אין ספק שבזכות כל זה אני יכולה היום לכתוב בלוג שנושא את השם "מחשבות מיניות"  (שזה גם שם הספר המדהים של עמליה זיו )

חזרה להווה

היום אין מישהו קרוב אלי שלא יודע שאני נמשכת לכל מה שזז, נושם, בגיר, שייך לגזע בני האדם ומסוגל להראות הסכמה ורצון נלהבים.

תמיד אהבתי לפלרטט עם ידידות. מצד אחד, יש אחוות נשים וביטחון מאוד גדול שאנחנו מעניקות אחת לשנייה, וכמובן שחברות נשארה ערך יותר חזק בשבילי מהרצון לספק אורגזמות לכולם. ומצד שני, הן נהנות לפלרטט איתי ואני איתן, במיוחד כשהן צריכות חיזוק חיצוני, מחמאות וכו.. ורק רוצות להרגיש יפות ונחשקות אך בלי לחץ ליותר מזה. אני חושבת שגברים סטרייטים שיקראו את השורות האלה מאוד יזדהו ויתעצבנו. הרי אנחנו מכירים טוב את הסיטואציה הזאת שבחורה מפלרטטת איתנו, נענית לחיזורינו, אפילו קצת מתלטפת איתנו, כל זה בשביל לחזור הביתה לבד או לקבל FRIEND ZONE לפרצוף. אז לי זה לא מפריע. גם אני נהנית מתשומת הלב.

חוץ מאיתה

היא שונה

אני לא *רק* נמשכת אליה מאז שפגשתי אותה

ככל שאני לומדת להכיר אותה היא נהיית יותר ויותר יפה

יותר ויותר מגניבה

פתאום אני לא *רק* רוצה לגרום לה לגמור במיליון דרכים שונות

אני רוצה לגרום לה להיות מאושרת

אני רוצה להיות אחת הסיבות שעושות אותה מאושרת

אני רוצה לומר לה כל יום כמה היא מדהימה, מצחיקה, אינטיליגנטית, מגניבה בטירוף והדבר הכי סקסי שראיתי בחיים

לכתוב לה "חושבת עלייך" באמצע שיעור באוניברסיטה

לשים לה יד על הבטן כשאני עומדת מאחורייה בקונצרט

לעשות לה מסאז' בגב התחתון כשיש לה כאבי מחזור 

להכין לה עוגה שהיא ממש תאהב..

אבל היא סטרייטית

סטרייטית מתה שחבל על הזמן

כבר כמה חודשים שאנחנו הופכות ליותר ויותר קרובות וכל פעם אחרי שאני רואה אותה אני מזמזמת את המנטרה " לא להתאהב, היא סטרייטית. לא להתאהב היא סטרייטית" 

עד אתמול

אתמול יצאנו עם חברים לבר לכבוד יום ההולדת של חבר 

והיא השתכרה, שזה רגיל

והיא רקדה איתי והייתה סקסית בטירוף, שזה רגיל

והיא אפילו ליטפה לי את הפנים תוך כדי שהיא מתקרבת בחושניות עושה כאילו היא עומדת לנשק אותי ואז בסוף לא, שזה רגיל

תוך כדי שאני נמסה ממנה ונהנית בטירוף מתשומת הלב, אמרתי לה: " תזהרי עם המשחקים שלך.. זה כיף ממש אבל אל תשכחי שבשבילך זה משחק אבל אותי זה מרגש באמת.." גם זה רגיל..

ואז קרה משהו בלתי רגיל, או לפחות משהו שלא קרה בעבר אף פעם, עם אף בחורה סטרייטית שמצאה חן בעיניי.

היא אמרה לי :

" אני יודעת.. אבל רציתי לומר לך שגם בשבילי לאט לאט זה מפסיק להיות משחק ומתחיל להשפיע עלי באמת.. ככל שאני לומדת להכיר אותך אני נמשכת אלייך יותר ויותר ואף פעם לא הרגשתי ככה כלפי בחורה. אני עוד לא מוכנה ללכת יותר רחוק מזה עם מישהי, אבל ביום שאני אהייה אני רוצה שזה יהיה איתך" מחייכת חיוך כובש, מנשקת אותי קלות על השפתיים (!!) והולכת להמשיך לרקוד עם חברים. 

!!!!!@#@#$#%$#^$&%^#$@#!@#!!!!!!!!!!!! 

עיאקידחכנהקחרעו'קעקרעקוןעי'ןאייחקנאחיקרעטקרכא#^$%^*%^&*#$^#@%#$%^#%

אני כל כך כועסת עליה

בדיוק עכשיו, שהכרתי מישהו ואנחנו יוצאים והוא מקסים ומתוק ומושך ואנחנו מתקדמים לאט לאט לעבר משהו רציני ויפה, עכשיו היא נותנת לי תקווה??

אני לא מאמינה לה דרך אגב. אני חושבת שהיא ממש צמאה לתשומת לב, צמאה להרגיש נחשקת, וגם אולי קצת מקנאה ברומן העכשווי שלי.

זה לא מרוע, אני מזדהה עם הרגשות האלה, גם אני פעם שיחקתי ככה בלב של מישהו, בלי לרצות לפגוע או בלי שבאמת הבנתי את ההשלכות של הפיתויים שלי.

ולמרות שאני יודעת את זה, מנתחת את זה ומנסה להיות הגיונית לגבי זה...

אני מתאהבת באחת החברות שלי, מחדש.