יש יותר מדי שמות
שלא בא לי להכיר
ולא בא לי להזכיר
רק אותך אני אזהיר
מתוקה שלי
תזהרי מאנשים
עם הרס עצמי
עם חלום אובדני
מתכות רטובות וחמצן
עומד על הקצה
מתנדנד מכאן לשם
משם לכאן
העתיד צופה לי נחת
בערימת מחטים
מתוקה שלי
אני רוצה שנהיה
כמו הזוג בפז'ו
בנתיב השמאלי
בטיילת של יפו
הוא מתווכח איתה
ופתאום הם רבים
והילד בוכה
עפה לו המכונית
מהחלון של המכונית
רמזור אדום
ופתאום הם משתתקים ומחייכים
הימים קצרים מדי
בכדי להשקיע
בשדים
ויש לי עוד כל כך הרבה זמן
עשרים שנה לפחות
לחייך ולבכות לכאוב ולקוות
שהילדים שיגדלו לי
לא יוולדו סהרורים
ויפתחו סתם כך דלתות נעולות
ויעלו הסיוטים
בפינת החדר
הזמן לא זז
הוא לא יציב
כמו הקירות סביב
מתוקה שלי
גם אני פוחד
עכשיו הכל בסדר
אבל מה יהיה אחרי?