RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 11/2015
 היכרות קלה
אני לא קוראת לזה פסימיזם. אני קוראת לזה האמת.
יש שיגידו כי אני אדם מלנכולי, נון קונפורמיסטי בהגזמה, מורד יתר על המידה ודיקטטורי.
אני קוראת לזה המציאות בה אנו חיים. כולנו מוקפים בקונפורמיסטים, במניפולטיביות, והאדמה שאנחנו מתהלכים עליה, בייחוד זו הישראלית, רוויה בדם. אני לא אומרת חלילה שאין יופי, הוא פשוט בדרך כלל לא כאן באופן ויזואלי. היופי הויזואלי, לדעתי, היחיד שאנחנו רואים, זה הטבע. הפרחים והעצים שהתברכנו בהם, וגם הים ובעלי החיים. אך לצערי ואני מקווה שלצער כל מי שקורא את זה, גם את אמא טבע האנושות הארורה מנסה להרוס, להרוג, להשמיד.
ואם לחזור לעניין המציאות, אשמח לספר לכם קצת על עצמי. על הדרך בה אני משקיפה על העולם.
אני נפש שמסתתרת מאחורי מקלדת, כמו רבים מאיתנו בימינו אנו. ועל אף שאפילו לא מלאו לי חמש עשרה שנים, יש לי תובנות שגם אנשים בני שבעים לא מגיעים אליהן, ואני טורחת לחפש את עצמי בעצמי כבר בגיל שלי, כי אני מבינה את החשיבות של האינדיבידואליות שלי ושל החיפוש העצמי.
כנערה על הספקטרום האוטיסטי (ואני מתארת לעצמי שאספר על כך די הרבה בהמשך), אני רואה את העולם דרך מיקרוסקופ מטושטש, ולא דרך תצלום פנורמה ברור. מה שנראה לאנשים סביבי הדבר הכי מזערי ולא משמעותי עלי אדמות, ייראה לי כדבר העיקרי ביותר. מאידך, מה שלאנשים נראה הדבר הכי מובן מאליו, לא נראה עבורי כמעט ובכלל, ואם כן- בצורה מעוותת.
אם להמשיך עם הדוגמה הזו ולהסתכל על החיים כבצל, כולם סביבי רואים בצל עגול שאוכלים ואני רואה את התאים המחוברים והמלבניים שלו מבפנים וחושבת שאלה לבנים. ורק בדיעבד אני מבינה שנחמד ומדויק להשוות את החיים לבצל. החיים הם מורכבים. מלאי שכבות. גורמים לך לבכות.
והו. כמה לבכות.
תחומי העניין שלי מסתכמים בשלוש מילים; מוסיקה. טבע. ציור.
אני מנגנת לא הרבה זמן, אבל בזמן הזה הספקתי להבין שזה מה שאני מעוניינת לעשות עם החיים שלי. זה המפלט הגדול ביותר בעבורי, פלטפורמה אדירה להבעת רגש. מוסיקה תמיד הייתה כאן בשבילי כאשר איש לא היה (ותאמינו לי. אני מטאליסטית. אני יודעת על מה אני מדברת). בסופו של דבר, אני רוצה לנגן כמו סיניסטר גייטס (הנגן של אוונג'ד סבנפולד). הוא ההשראה הגדולה ביותר שלי.
טבע? נשמע קצת מוזר בעבור נערה בכיתה י'. אני מתעניינת בבוטניקה ובצמחים של ארץ ישראל מאז היותי בת שלוש. חצי מהילדות שלי, אם לא יותר, ביליתי בטבע, ויש יערות שאני מכירה טוב יותר מאשר אני מכירה את כף ידי. טבע מקנה לי שלווה ואושר.
ציור, חוץ מכתיבה, הוא דרך ההבעה של כל הדברים הכי הזויים, סדיסטיים, מפלצתיים ואיומים שעוברים לי בראש. הרי, אני לא אוכל להצמיח קרניים וכנפי עטלף ענקיות במציאות. אז למה לא לעשות את זה על הדף? הוא גם ככה סבלני יותר מבני אדם. ותאמינו לי, הדפים שפגשתי בחיי רווים יצורים פיקטיביים, פיות ומפלצות. לבני תמותה אין עצבים לזה.
למעט זה? אני מנסה למצוא את עצמי בעולם הזה, עם משפחה תומכת, יצירתיות והמון אנרגיות שנוטפות ממני בשפע כמו דם של קורבן דקירה.
התהיו קשובים לי ביומן האינטרנטי הזה?
| |
|  כינוי:
מין: נקבה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
