אלה החיים מנקודת המבט שלי

אחד הלילות המטורפים, לא סתם חיבור לא סתם סנכרון מטורף ..

ככה הרגיש לי ...מעבר למה שחויתי בעבר ..לא חושב שאפשר אפילו להשוות ..

למרות שזה מה שאני עושה ברגע זה ..

כששאלתי אותה היא לא הרגישה שזה יותר חוויתי ממשהו דומה בעבר שהיה לנו . כן מטורף כן מעולה אבל לא יותר ממה שהיה ..

ככה הבנתי ..

זה לא שזה כזה קריטי או אקוטי או כל הגדרה שהיא למשהו כזה ..אבל מעניין אותי למה אני הרגשתי יותר .

מצד אחר יכול להיות שהזכרון שלי לוקה בחסר ואני פשוט לא זוכר לגמרי עד כמה מטורף הייתה החוויה הקודמת . 

מניח שאם היה לי את הבלוג באותה תקופה והייתי יכול לכתוב הייתי יכול לעיין ולראות ..

עדיין מנסה לחקור וללמוד ולתהות מה עוד אני אגלה על חווית בסגנון שאנחנו אוהבים ..

זה היה כאילו לא היינו אנחנו ..היינו אחד בתוך השנייה ביחד ולחוד 

כמו הסמל של היין ויאנג אבל מרוח ללא גבולות והוא מסתובב תוך כדיי במערבולת ..

חלק ממני היה איתה חלק ממנה היה איתי אבל באותה נקודה זמן גם שנינו היינו מחוברים על מלא ..

מאוד קשה לי להסביר את עצמי ..אבל אני חושב שבעתיד כשאקרא אדע בדיוק למה הכוונה ..

הפכה אותי לסקרן יותר ..

אני אשווה את זה ככה שאני אבין ..יש סולואים מסויים של גיטרה ..יש תו ספציפי ..משיכה ..במיוחד בסולואים מהסוג המהיר ..

שרצים רצים רצים רצים ואז פתאום יש תו משיכה מטורף כזה שבא לך לקום ולצרוח !!! בקטע טוב ! 

כזה ..ווואאאאאאא!!!!

התו הקטן הזה במקום הנכון בזמן הנכון עושה את כל ההבדל ...אם נפרוס את החיים על פני קו ישר או עקומה כלשהיא ארוכה ..

יש מצב טוב מאוד שהלילה הזה היה התו הספציפי הזה בהנחה וכל שאר החיים הם סולו אחד ארוך ...

פאקינג יצירת אומנות שנקראת החיים ולכל אחד יש את המנגינה שלו ..

מבחינתי אני רוצה לדעת איזה עוד קטעים הסולו הזה שנקרא החיים מחביא בתוכו ..

בא לי להמשיך לשמוע ..בא לי ליפול לתוכו ..לעצום את העיניים ..לטבוע ..להקשיב לכל תו ולהרגיש איך הוא מרטיט לי את העור ..

איך הוא משפיע לי על כל נשימה ופעימה ..

מה שגורם לי לתהות ..אם אני לא יודע מה הסולו מה המנגינה מחביאה בתוכה ..קיים סיכוי טוב מאוד שלא אני כתבתי את זה ..

לכן לא באמת יש אופציה לבחור את מה שהולך לנו בחיים ..זה נכתב על ידי מישהו אחר ...

לחלופין קיימת אופציה אחרת לחלוטין ..שזה אכן אני כתבתי ..אבל פשוט שכחתי ..ועכשיו אני לומד את זה מחדש ..

מתעתע כל החיים האלה ..גורלות ..מחשבות ..רגשות ..נשימות ..פעימות ..ריטוטים ..

מעניין איך פתאום המוסיקה חוזרת עם הבלוג הזה ..

ספוטיפיי לא מחדש לא יותר מידי ..לא מוצא תחליף לכל מה שאני מכיר ..

השיר שאני שומע עכשיו מזכיר לי חדר ספציפי אצל חבר ספציפי ..בגילאי ה 15-16 ..כמה היינו יושבים ..כמה היינו שומעים ..חוקרים ..

כשאני שומע את זה אני שם ..יושב עם הגיטרה ..מנסים לכבוש את העולם ..חולמים בגדול ..תמיד חשבנו שזה יפתור לנו את כל הבעיות ..המוסיקה ..

נעשה את מה שאנחנו אוהבים ..אנשים יאהבו את מה שאנחנו עושים ..כסף לא יחסר ..לטרוף את העולם ..תמיד זה מה שחולמים כשקטנים ..

וכל מה שעשינו הטשטש ונמרח ...טבע בתוך הקו הזה שנקרא החיים ...אולי בגלל זה הקו הוא יותר עקומה כזאת ולא קו ישר פלס ..לאחרונה אני נזכר יותר בעבר ..

בילדות ..מניח שאני חווה את זה מחדש בצורה מסויימת ..עמוק בתוך תוכי ..

לא שבעתי עדיין ..מעניין במה עוד אני אזכר ..יש תחושה כזאת שאני אולי קצת הולך לאיבוד בתוך עצמי ..חולם בהקיץ ..נתקע במשהו בראש שלי ..ומאבד את הסביבה ..

מניח שזאת תקופה כזאת ..

בסך הכול נחמד להיזכר ..בסוף אלה החוויות שהפכו אותי למה שאני היום ..

והנה זה בא ..הנה בא התו בשיר הספציפי ..אגביר קצת לחוות את המשיכה הזאת ..

אעצום עיניין ..ואצלול לתוך החשכה ..ואפול ..אפול עמוק ..רחוק ..מעניין מה יקרה קודם ..האם אפגע בקרקעית או אפתח את העיניים וארים את הראש מעל המים ..

RECREACTION DAY 

קמתי קצת רקוב ..קצת מחוק ..קצת עייף ..עדיין לא שטפתי פנים והופ אני כבר פה .

אז ככה זה הולך להיות ..?

אני הולך בטח להציף פה אחרי כל כך הרבה זמן שלא כתבתי פה ..

אני לא מאמין שאני כותב פה כמעט 20 שנה ..בעצם אני כותב פה יותר מ20 שנה ..זה הרי לא הבלוג הראשון שנכתב פה על ידי ..הראשון היה אי שם ב 2001 ..פאק ..2001 ..

וואו ! ..

מרפרף קצת בפוסטים ..נזכר בכל מיני סיטואציות ..באחרות אני מנסה להיזכר ולא מצליח ..כל מני משפטים ורמזים ..לא זוכר באיזה הקשר המון מהדברים פה ...

ניתקלתי באיזה פוסט שאני תמיד מתחלק בין הלבן המוחלט לשחור המוחלט ושקשה לי להתנהל בטווח שבאמצע ..באפור ובשאר הצבעים ..

פעם אני חושב שהתעלמתי מהם לחלוטין ..היום אני מודע אליהם ..

תחושה מוזרה כזאת כי כשאני מתקיים בצבע לא מוחלט אני כאילו כבוי ..לא יודע אם זה המושג הנכון אבל אני כאילו לא עצמי ..

אולי יותר נכון להגיד לא העצמי שאני מכיר ..כאילו מנותק כזה ..אולי זה דווקא טוב ..אם האני עצמי יודע להתקיים רק ב 2 מישורים מוחלטים 

אולי עדיף לא להיות עצמי ..

נקודה למחשבה ..

זה הולך להיות מהימים האפורים אני חושב ..

לפחות ככה ניראה מהשמיים ..

הרבה מהדברים שכתבתי וקראתי היום מראים לי כמה אני נמנע מלהיפגע או להתקרב למשהו שאעלול לפגוע ..

כמה אני נסגר בפניי העולם ..לא חושב שאני איי פעם אצליח להבין את עצמי עד הסוף ..

מאיפה זה בא ..כמה זה עמוק ..

אם לאנשים אחרים מותר להציג גישה של " זה מה יש ..תתמודדו.." 

אולי גם לי ..? אולי אני צריך להפסיק לנסות לתקן את עצמי ..

אולי אני לא שבור ? אולי אני לא פגום ? אולי כל השאר פגומים ושבורים ..?

קצת לא מסתדר עם התאוריה של הסביבה והסטנדרט שהסביבה קובעת ..אם הסביבה קובעת דפוס מסויים כל מי שלא נופל בדפוס הזה הוא 

לא רגיל , לא בסדר , פגום וכו' ..

אבל אולי באמת לאנשים אחרים חסר את ההתבוננות הפנימית הזאת ..לא כולם מן הסתם ..רק הסביבה שמקיפה אותי מן הסתם ..

אולי אנשים מפחדים להציץ פנימה ..

אני לא חושב שאני מכיר יותר מידי כאלה שנותנים ביטוי למחשבות שלהם ..

כמה אנשים באמת יושבים ורגע מנסים לעכל את מה שעובר להם בראש ?

אולי דווקא טוב שנשארתי לבד ככה בסופש ..

הזמן הזה לבד עם עצמי ..אני אף פעם לא יודע כמה זה טוב או לא טוב בשבילי ..

זה קטע ממש הזוי כל ההיסטוריה הזאת שכתוב פה ..

כאילו החיים עוברים אל נגד עיני ..אני יכול לדפדף בחיים שלי ..אני יכול לבחור נקודת זמן ספציפית ולהתעמק בה ולצלול ולנסות להיזכר או אפילו ממש להיזכר ..המילים חזקות מספיק כדי להזכיר לעצמי איך הרגשתי באותה נקודת זמן ..

טוב ..

יש דברים שלא ייעשו לבד ..כלים , כביסה , צחצוח שיניים מן הסתם ..

שלוש ארבע לעבודה 

סיגריה יש , 

בירה יש , 

מתחילים ..

מרגיש שוב כמו לפני 22 שנים ..אולי אפילו טיפה יותר ..

וואו ..האם סוף סוף אוכל להתמודד עם עצמי כמו שהיה באותם זמנים ??

האם סוף סוף אוכל לכתוב שוב בחופשית על המחשבות הכמוסות שלי ???

אני מתרגש כמו ילד קטן ...

לא באמת הצלחתי לפרוק את כל מה שהיה לי כשהייתי צריך לפרוק ולכתוב ..

המוסיקה ..שוב ברקע ..אותו שיר של 25 דקות הריטואל הכמעט קבוע ..

שינוי העונות של התיאטרון החלומי . 

התחושה שאופפת אותי כרגע היא בעייתית ..

השיחה שהייתה לפני שהיא יצאה מהבית הרגשתי כאילו תוקפים אותי ..

ניסיתי והצלחתי לא להכנס למגננה שאני תמיד נכנס אליה ..עניתי ברוגע וחשבתי לפני שאמרתי דברים ..

אני זוכר משפט " רגע אני צריך לנסח את מה שאני רוצה להגיד .." או משהו כזה ..

השיחה אחר כך נרגעה ..כמו פתיתי שלג שנופלים לאט אל מול העיניים ..ברוגע ..בצורה חיובית ..

כל כך הרבה דברים מעסיקים את המחשבות שלי עכשיו ..בעיקר חששות ..

חבר זרק לי משפט .."תיזהר ..תיהיה עירני .." ..

כאן צריך ללכת בין הפתיתים ..על האצבעות ..על זכוכית סדוקה עדינה ..

אני יודע שהוא התכוון לניסיון עבר שלו ..אני יודע שהניסיון המר שלו בזוגיות פצע אותו עמוקות ..

אני לעומתו ..אני פגוע ופגום בלי קשר למה שעברתי בעברי במערכות זוגיות ..המעט שהיו לי ..

אני כן פרנואידי ..וכן חושש ..אני מנסה לחשוב מתי אפסיק לחשוש ..?

מסקנות קופצות על המקלדת ואני חושב שבאמת תמיד הייתי ככה ..פשוט תמיד ..לא זוכר זוגיות אף לא אחת שבה לא חששתי ..

חששתי לאבד ..ותמיד איבדתי ...ככה זה תמיד היה נגמר ..חוץ מפעם אחת שזה נגמר כי התחיל פרק חדש בחיים שלי ...

פרק שההתחלה שלו היית חייבת להיות ריסוק עצמי ..אי אפשר היה לבנות על היסודות שבניתי ..הייתי כל כך רופף ..

לפעמים אני חושב שלא הרסתי את עצמי מספיק באותו הזמן ..אבל אני חושב שמאוד השתדלתי והיגעתי כמעט לעצם ..אבל כמעט זה לא בדיוק שם ..

היום זה כבר לא יכול להיעשות ..היום אני חייב לחזק את מה שקיים ..אין לי את האופציה לפרק ולהרוס ולבנות מחדש ..

היום יש לי את האוצר של חיי ...הבת שלי ..

ואני חייב להיות חזק בשבילה ..אני אמצא איך למלא עם איזה חומר את הסדקים שנוצרים אצלי ..ואלמד איך ללטש את הפגיעות ..

אלמד לעשות הכול כל מה שצריך ...

אני חושב על היום שיגיע כשכניראה אצטרך ללכת לפסיכוטרפיסטית של אישתי ..

מה אגיד ..מה אספר ..כמה עמוק היא תחפור בי ..מה היא תמצא ..

מעניין מה שרט אותי בעברי ...

מעניין איזה תגית תיהיה על המצח שלי ..

עונות השנה מתחלפות להן ...משום מה אני נשאר אותו דבר ..

גם כשאני חושב שלא ..

זה תמיד אני נשאר אני ..

אני מרגיש שאני כותב קצת עם רמזים ..אני פשוט לא סגור על כמה אני רוצה לחשוף כרגע ..

קצת קשה לי ואני מאוד מתרגש ..כמו ילד קטן ..

אולי אני תמיד הייתי ונישארתי עמוק בפנים ילד קטן מפוחד עם תחושת לבד ..

הכול שומר לעצמי ..את המחשבות את הרעיונות ..כמה קשה להוציא ממני משהו ..לפעמים כשממש מנסים אני מתחיל לרעוד ..

אני חושב כמה זמן לא בכיתי ולא שיחררתי את עצמי ..רק מחפש איך להעסיק את עצמי כדי לא להיכנס למחשבות האלה ..

חזרתי לשחק קצת כדורסל ..זה נחמד דווקא זה זמן בלי לחשוב ..אני אמנם גרוע אבל זה מרגיש לי אתנחתא ..כאילו המוח שלי רגע הולך לישון ..לא המוח יותר המודעות העצמית שלי נקרא לזה ככה ..

קצת לא להתעסק בשום דבר עמוס מבחינת רגשות ומחשבות ..

אני נחשף לאחרונה לתכנים מטרידים 

יש בטוויטר אנשים עם פרופיל פיקטיבי שכותבים על חיי המין שלהם ..כמעט כולם באיזה סטטוס שנקרא "זוגיות מאפשרת" 

וואט דה פאק ..מה הקטע איתכם אנשים ..מה זה החרטא הזה ..או שאתם רוצים להיות עם הבנאדם או שלא ..אי אפשר גם וגם וגם ..כאילו כן אפשר כי ככה זה נקרא "זוגיות מאפשרת" מלשון אפשר ..

אני לא מצליח לדמיין את זה בכלל ...

ובפייסבוק יש קבוצה שנקראת ווידויים של נשואים ונשואות ..

הדברים שאני קורא שם ..אני לא מבין למה אני קורא את זה בכלל ..

איך היגעתי לחרא הזה בכלל ..

אני חושב שהחשש העמוק שלי הנוכחי לגבי הזוגיות שלי הוא הדעה של אישתי על יחסי מין ..כמה שאצלה זה יחסית ליברלי ולא בעל חשיבות וסתם אקט 

ואצלי זה משהו מאוד אקוטי ..

אחת הסיבות היא גם ריבוי הפרטנרים שהיו לה בעברה..בכנות ..כן זה מאיים עלי ..זה כמו ענן שמרחף מעליי מידי פעם ..

הרבה פעמים אני מפחד שנמאס לה ממני ..אי אפשר לדעת ..לא אדע בחיים ..חוץ ממה שהיא אומרת לי אני לא אדע ..יש לי רק לסמוך עליה ..זה הכול ..

גורם לי להיות עצוב כשאני חושב על זה ...

היום נתקלתי בכתבה ( בטח בעקבות העובדה שאני חשוף לכל התכני חרא בשקל האלה ) 

סימני אזהרה לכך שיש סיכוי שבת הזוג/בן הזוג בוגדים ..

- העדרויות מהבית לעיתים תכופות יותר יכול להיות כל דבר 

- העדרויות עקב עבודה - פגישות שמתעכבות או דיונים 

- חדר כושר 

- האשמות / ריבים שהבוגד יוזם עקב רגשות אשמה 

- התעסקות בלתי פוסקת בטלפון 

ועוד כל מני דברים כאלה ..

אני חושב שזה דיי ברור לי שאין מצב שהיא משתמשת במשהו מאלה ..כאילו כן התחילת ללכת לחדר כושר ..כן יוצאת יותר מהבית ..אבל אני רוצה לקבל אישור להגיד לעצמי " לי זה לא יקרה " ...אומרים שאסור להגיד את זה " לי זה לא יקרה " ..אבל הנה אני אומר את זה ..אני מנסה להגיד את זה ..אני מפחד להגיד את זה ..אני חושב שכשאני אומר את זה אני אומר את זה בקול רועד ..תוך כדי שכל הגוף שלי רועד ..

היה לנו איזה ריב לא מזמן ..

וואי ...היה נוראי ..איך היא אמרה לי ? שאני אשכח מזה שהיא תפסיק לנסוע לתל אביב לחברה שלה ..בגדול זה כאילו אמרה לי

" תתמודד זה מה יש .."

איזה תמונה הזויה זאת נכון ? ..היא שם בתל אביב עושה חיים ..נהנת ..צוחקת ..טוב לה כיף לה ..

אני פה בבית ..חושך ..עוד בירה..עוד סיגריה ..כותב ..עיניים כואבות ואדומות ..נרקב בבית ..

בעיה שלי לא ? שבחרתי להישאר בבית ..

לא יכול להיות מחוץ לבית בתדירות כל כך גבוהה ..אין לי כבר עם מה למלא את הזמן ..כמה אפשר לנגן ..כמה אפשר לשחק כדורסל ..

מצד שני גם כשהיא בבית ..היא רוב הזמן עושה עבודות על המחשב ..או ששנינו עם הילדה ..מגיע הערב משכיבים את הילדה לישון ..היא ממשיכה לעבוד על המחשב / יוצאת להליכה / סופר / חברה או כל דבר אחר ..

אני יושב על הספה ..בוהה לאחרונה בריבוע שחור ..שוב ..בחירה שלי כניראה ..

אין ספק שעוברים עליה דברים ..היא איבדה את אמא שלה ..וזה טרי ..ויש לה סיוטים ..ועומס ומה לא ..

והנה אני בא ומתקטנן פה על הצומי ...מרגיש אשם ..מה שגורם לי להרגיש עוד יותר רע ..

איך אני מעז בכלל להטריד אותה עם החרטא הקטן הזה שאני מרגיש ..שמוק חסר התחשבות ..אגואיסט ..

יש לי פתאום קצת לחץ בראש ..מזכיר לי תחושה של לפני בכי ..אבל ניראה לי שזה פשוט עייפות ..

בוא נשכח את הרגעים הרעים ונזכור את אלו הטובים ...

תיראה את להקת השחפים הלבנים ..

החלום נורא ..

עפים הם רחוק וגבוהה מבלי להביט אחורה ..

מעניין אם אצליח להירדם ..או שפשוט אקרוס ..קמתי היום ב 6 ..מחר אקום מוקדם שוב כמובן ..

ניראה לי שזה מספיק להיום ..

בסוף אני סתם לוחץ על כפתורים עם עיניים עייפות ..כוס בירה ..עשן של הסיגריה שאופף אותי ..

אני חושב שאני מקנא בה ..

"..זה לא שאני אור את באה ממקום חשוך
ואני לא כזה נכון פשוט את רגילה הפוך
אם תסתכלי בתוך עיני ותראי שם משהו טוב חולף
אל תופתעי אם תגלי שזה הטוב שבך שמשתקף.. "

הלילה זה מהלילות שחסר לי החיבוק ..המגע ..הליטוף ..חסר לי כל כך ..

לילה טוב