"פעם היינו ..פעם היית..
פעם הייתי ...
איך נמאס לי להיות דחוק לפינה ..
פעם היית עושה
פעם גם אני הייתי עושה
מנסה להגיד לעצמי שזאת רק תקופה ..
מרגיש שאני משקר לעצמי ושהכול השתנה .."
"שוב נשארת לבד
זה לא חדש
אתה זוכר היטב
אתה חש
איך תשרוד ?
איך תמשוך ?
אוזל הכוח
אוזל הזמן
הפחד מלהינעל
בחושך עם עצמך
אתה זוכר את הצלקות ?
זה דיי זוועה"
"כמה שנמאס לי מכל החרא הזה
כמה שנמאס לי מלפחד
נמאס לי מלבכות בנסיעות באוטו
נמאס לי לשקוע בגעגועים
נמאס לי מלהילחם
נמאס לי מלריב
נמאס לי מהריגשי
נמאס לי למחוק
נמאס לי לצעוק
נמאס לי לשתות
נמאס לי מעצמי
נמאס לי מהמצב"
"למה אני מחכה פה ער ?
מה אני מצפה שיקרה ?
אני עובר משבר
איך מאני ואת נגד העולם
זה אני נגד כולם ?
איך פתאום היא החליטה להיעלם
יצרה חור שחור ששואב את כולם
אף אחד לא מבין אף אחד
הכול היה פעם כל כך מושלם
ואיך אתם מעזים להגיד לי שאני חזק
שאני יכול שאני אלחם ולא אוותר
כאילו שאתם לא מכירים אותי בכלל
אני לא אגוז ולא כלום
במיקרה הטוב אני שבלול"
"בוא נשב לנשום
כי כמה אפשר עוד לחלום
זה הפרופורציה שלא נותנת מנוח
זה הזמן ששוחק את הכוח"
"פתאום יבש ואחרי רגע דומע
עצרו תרכבת לא רוצה להיות נוסע"
"אני לא אגוז ולא כלום
במיקרה הטוב אני שבלול"
"זוכר איך גדלת ?
בין חברים שכנים
בין הבית לאימונים
בין לתקוע כוס פלסטיק באופניים
בין ערוץ 1 לערוץ 2
והרחובות בערב היו מלאים
גוביינא הייתה דרך חיים
ואיך גדלנו פתאום להיות הורים?
והם נוקפים אצבע ומאשימים
מערערים את היסודות
פשוט ככה בלי סודות
בלי לתת הזדמוניות לגדל ולטעות
ומי בכלל זוכר את החלומות?
אז אתה קם מוקדם ומזיע את הדרך לגן
רץ מהמחשב למדפסת
איזה בלגן
מחפש איך לפתור את היום
כמו מבוך כמו תפזורת בעיתון
כמו עכבר מעבדה עם עיניים אדומות
רק מחכה לשעה שבה תוכל לנגוס בגבינה"
"דורש חיבור דורש ליטוף
דורש קצת צומי הוא עזוב
צריך קצת יחס ,הבנה
צריך ספא צריך כורסא
רוצה עכשיו רוצה מהר
רוצה פחות להסתתר
הכול בראש הכול בלב
הכול מתחיל להסתובב
(ועכשיו), הכול חוזר להתחלה
(אמא שם), פשוט לא לידך
(זה כואב), תנשך שפה תרים גבה
תתפלל, עוד רגע זה והכול נופל
והמראה לא מכילה יותר
והמבט שלך פשוט אחר
מגיע רגע בוא צריך לבדוק
לאן היגעתי ? כמה זה רחוק?
(ועכשיו ), הכול חוזר להתחלה
(אמא שם), פשוט לא לידך
(זה כואב), תנשך שפה תרים גבה
תתפלל, עוד רגע הכול נופל
הכול כתוב הכול כבר שם
הכול שחור וקצת לבן
המספרים אמנם קצת משתנים
אבל הסיפורים לא משקרים
וזה הזמן זה רק עכשיו
תחליט אתה ממשיך לאן
תרים תראש תיראה אותה
תסיט וילון ותן לנשום
תשאף תבלע תפנים תקלע
תקשור תלבש גם עניבה"
ורק תזכור לא לוותר
היית שם זה סיפור אחר
"זה מטעה ומאכזב
כל פעם שאתה חושב
דחיה אחת דחיה שנייה
מתי היא התהפכה ?
וכמה שאתה רוצה
היא לא איתך בראש הזה
אתה נשען על איזה קיר
וקצת בוכה שזה השיר
מתי זה השתנה ?"
"כלום לא בטוח בזמן האחרון
והחשש מהשקרים מזין ת'צמאון
אז אומרת א' וחושבת איך
כותבת ומסתגרת בתוך עצמך
הסבלנות נגמרת כמו סוללה ריקה
הלב זה לא מצבר אין פה טעינה
ההרגשה של הריחוק החנק בגרון
זה לא נותן מנוח זה מפתח תדמיון
ואני לא מפסיק לחשוב עליך ועליו
אבל אולי זה רק אצלי בראש
אולי זה מבויים
אני משחק באש במים הולך על הקצה
מצד אחד פוחד ליפול מצד שני רוצה
כי איך מראים שבאמת איכפת לך עכשיו ?
כשלא כואב זה לא עובד זה
סתם מרגיש כמו סתיו"
"פותח ארון בצבע חום שכזה
מוציא את השוט
את העונש המלקה
מגיע לך שאפו עשית זאת שוב
מגיע לך הניסוי על הזבוב
ואיך היית פעם ?
בדיוק כמו שעכשיו
היסטוריה חוזרת
סיפור שלא נגמר
דופק אגרוף בקיר
כבר לא כל כך כואב
עוד כמה פעמים כאלה
אולי זה ישבר
מתי זה כבר יגיע
מתי זה ישתפר
טובע פה בחול
לזוז זה לא עוזר
אולי צריך כפתור, פשוט אפור כזה
עם 2 פסים מלבניים עם שקט מתגבר"
"זה כבר תקופה שזה מרגיש כך
כמו נייר דק שנקרע
הכול היה כל כך שלם ואיך את לא רואה?
פשוט תגידי תאמת
שאת רוצה לצאת
שיש כמיהה לקשר עם מישהו אחר
שכבר תקופה את רק סובלת
מושפלת ובוכה
שכל הזמן אני פוגע וכמה זה נורא
וכמה שאני עיוור וכן גם קצת סתום
וכמה שאף פעם לא הבנתי כלום
והשבוע זה קבוע
רבים ומתווכחים
וכמה עוד נשרוד את זה ..קשה כל כך לקום
אולי תתני סטירה? אולי תעופי שוב
אולי ההתפרצות היא לא סימן
אולי היא כלוב
נכשלתי פעם נוספת ,
להפסיק להילחם ?
ומה אני עושה כאן ..
אם בראש את עם מישהו אחר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
