זו התחושה שאני מסתובבת איתה מגיל קטן,
מגיע לי שיפגעו בי,
מגיע לי שלא יכבדו את המרחב והגבולות שלי,
מגיע לי שידרכו עלי.
למה?
"רגישות יתר", פרה דיספוזיציה של נחמדות לכולם ופחד לפגוע או בכלל כי לא כיבדו/מכבדים את המרחב והרגשות שלי בבית מגיל קטן.
כנראה שהכל ביחד.
אני מבינה שזה לא בסדר, אני מבינה רציונלית שלא באמת מגיע לי אבל לא מרגישה את זה,
מרגישה את ההפך הגמור ולא יכולה להתנער מזה.
זה מה שמוביל אותי ללהיפגע שוב ושוב,
זה מה שלא מאפשר לי לאפשר עד הסוף שיעזרו לי כי תמיד לא נעים לי ולא רוצה להעיק.
צריכה ששתי מטפלות שונות ישכנעו אותי לכתוב הודעה למי שמטריד אותי כדי שיפסיק.
תמיד צריכה שאחרים יגידו לי שזה בסדר להגיד שמשהו לא בסדר.
כי מבחינתי - מגיע לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
EyesoreD