למה לא אני?

חוזר מהבית של סבתא. ראיתי הומלס הולך עם כמה שקיות ברחוב, חשבתי לעצמי שאיך זה בפעם היחידה שאני יוצא מהבית של סבתא בלי מלא אוכל שהיא דחפה לי לקחת הביתה אני רואה הומלס!? לא נורא. 

הוא לא ביקש נדבה מאף אדם. הלך ברחוב עם עיניים שמוטות. נראה בן 60-70.

מה הוא עשה? מה הוא לא עשה? מה הוא עבר בחיים? איזה סודות הוא יכול לספר? הוא אהב? היה לו עבר מפואר? או כל החיים היו כלום אחד גדול? הוא חי? 

לפני שבועיים זכיתי ב100 שקל בהתערבות עם חבר, אני לא בזבזן גדול אז הם עדיין היו מתחת המגן של האייפון. קניתי שווארמה ומיץ ענבים, לא ממש ידעתי מה לומר לו או איך לומר לו משהו אז פשוט נתתי לו את זה בזמן שהוא ישב על הספסל ואמרתי "בתאבון". 

הלכתי לדואר לקבל חבילה. כשיצאתי, ראיתי  אותו נותן חתיכה של פיתה עם קצת בשר לכלב רחוב משוטט. קצת בהיתי בו, איך אדם שכמעט ואין לו כלום, חולק את הקצת שיש לו עם חיית רחוב שפגש לפני רגע? 

אדם שאין לו כלום יודע איך זה מרגיש כנראה, יודע מה זה להיות רעב, לחלוק עם אחרים שאין להם כלום. 

ככל שאין לך אתה מבין מה זה לחלוק? אבל איך? בקושי יש לך לתת הרי..(?)

הוא סתם משוגע.

עוד פעם נפגשים בבית שלה. אמא שלה אומרת שלום, מחייכת, כבר מזמן לא שואלת אם אני רוצה משהו. "יש מוקפץ וצלי במקרר הגדול", היא מצפה שאני לא אתבייש לקחת צלחת ולשים לעצמי, אז למה אני כן? אני מנומס מדי? ביישן מדי? הרי היא לא מתביישת לדבר איתנו על יחסים, על זה שהיא רצתה לתת לי ליום הולדת לילה בצימר ועל העובדה שהכל כיף יותר בגילנו (כמו שזה נשמע). למה אני מתבייש?

החדר שלה הוא כמו הבית השני שלי. אני ישן שם לא מעט, לפעמים בעידוד אמא שלה. 

למה קשה לי להיפתח כלפי אנשים? עם חברה שלי זה הכי קל לי בעולם, היא יודעת עלי הכל מהכל, לפני תקופה היינו זרים, לא שמענו אחד את קולו של השני, עכשיו יכולים לדבר רק עם מבטים. מי קובע עם מי אפשר לחבור ועם מי לא? למה זה ככה? 

אני רוצה ללמוד הכל על עצמי. כל הקשרים הסבוכים במוח שלי. כל ה"דפקות" והבעיות שלי ולחזור עם תשובה, אף אחד לא מושלם, אבל אף אחד לא שלם. 

אין לי מושג. 

הרבה סטיגמות יש על רוסים. הרבה סטיגמות יש על כל עם. הרבה סטיגמות על אנשים, בין אם הם מוכרים בגלל שהם זמרים ובין אם בגלל שהם סקס סלב.

אז למה דווקא סטיגמות על רוסים? כי אני רוסי.

גדלתי בסביבה שאין בה הרבה רוסים. היה לי חבר רוסי אחד במשך שנה כשהייתי בכיתה ג' או משהו כזה, בסוף השנה הוא עזב למרכז. תמיד ראיתי את עצמי שונה מכולם, בדרך כלל לא רק שונה אלא גם נחות (לא בגלל שהיו מציקים לי ומרביצים לי בגלל זה אלא כי הרגשתי שאני בא מעולם ערכים שונה לגמרי). 

תחשבו רגע רוסי, כנראה אחד הדברים שעלו לכם לראש היה אחד או יותר מהבאים: 

בוריס, וודקה, חזיר, מתמטיקה, פרוסקי, סוקה בלאט, מאבטח. 

כל הרעיון מאחורי המילה סטיגמה זה שהיא לא משקפת לרוב את המציאות, לפחות ככה אני חושב. מה הכוונה? יש לי חברים פרסים - לא זוכר סיטואציה שהם התקמצנו על משהו. כנ"ל לגבי - ההורים שלי לא שותים וודקה, מעולם לא ראיתי אותם שיכורים, לא היה אף פעם חזיר בבית שלי (אוכלים לא כשר אבל מאיזשהי סיבה לא אוכלים בבית חזיר), לא מכיר שום רוסי בשם בוריס, ההורים שלי אף פעם לא מקללים, במיוחד לא ליידי. חוץ מהעובדה שאני טוב במתמטיקה שום דבר כמעט לא נכון. 

קיצר מה אני חופר? צריך לשפוט כל אדם בפני עצמו, לפי המעשים שלו ולא לפי החרא ששמעתם עליו.

סנפאדייושים גודם!