לפעמים צריך פשוט להחליט. גם אם זה לא מרגיש הכי נכון. גם אם זה מוזר וקשה ולא נוח. לפעמים פשוט צריך להחליט ולעשות ולסמוך על עצמך שאת יודעת מה טוב בשבילך. קשה לי לסמוך על עצמי, אבל אני יודעת שכל מה שאני צריכה לעשות זה להבין שגם האנשים הכי חכמים עושים טעויות. נכון שטעיתי, אבל הגיע הזמן לסלוח ולהאמין בעצמי שוב. 

אז היום אני סולחת לעצמי על כל הטעויות שעשיתי. אני בוחרת ללמוד מהן ולא לתת להן לעכב אותי. אני סולחת לעצמי כדי שאני אוכל לסמוך על עצמי, אפילו ברגעים הקשים שבהם אני רוצה להשבר. אני סומכת על עצמי על הבחירה לאכול 4-5 מנות ביום, כל שלוש/ ארבע שעות. אני סומכת על עצמי על הבחירה לאכול מנה אחת בארוחה ואז להפסיק, אפילו אם לפעמים עולות בי מחשבות של "אני רעבה" או "לא אכלתי מספיק על היום אז עכשיו אני צריכה לאכול יותר כדי לסדר את זה". אני יודעת שזה לא נכון הרי. גם מחשבות כמו "אני חייבת לרזות אז עדיף שאני לא אוכל עכשיו" או "לא לאכול 6 שעות זה לא כ"כ נורא". אני צריכה לסמוך על מה שהחלטתי, אפילו ברגעים שאני לא מאמינה בזה בלב שלם. זה בערך כמו שהורה מחליט על הילד שלו, ואפילו אם הילד מאוד בוכה הוא לא נותן לו את מה שהוא רוצה. הוא נמצא שם איתו, הוא אוהב אותו, הוא מבין את הצורך שלו ומזדהה עם הכאב שלו, אבל אין מה לעשות. ההורה יודע יותר טוב מהילד. זה חינוך, וחינוך זה קשה. בעיקר כשאת גם האמא וגם הילדה. אבל זה ממש נכון העניין הזה, יש בתוכי ילדה. היא רוצה בינג', היא רוצה לאכול את כל המקרר ולא אכפת לה ממה שיקרה אח"כ. העתיד לא מעניין אותה, רק כרגע. וכרגע היא רוצה לאכול את כל המקרר. והאמא, היא לא צריכה לצעוק עליה או לכעוס עליה בגלל הצורך שלה. יש לילדה זכות לרצות דברים, אפילו אם זה לא הגיוני בעיניי האמא. אבל האמא ודעת שזה לא בריא ושעדיף שהיא לא תעשה את זה. אז היא אוהבת אותה, מחבקת אותה, נותנת לגיטימציה לצורך שלה, אבל אומרת לה שזה לא מתאים עכשיו. והילדה תמשיך לבכות, כי היא לא תקבל את מה שהיא רוצה. אבל היא תדע שהיא אהובה, היא תדע שמבינים אותה ואת הצורך שלה, והיא תצא מחוזקת מהסיטואציה. גבולות רכים.

לאכול מנה אחת בארוחה. לאכול כל שלוש- ארבע שעות גג. לאכול מנות מספיקות, לא קטנות מדי. זהו, זה דבר אחד בעצם. מנה אחת בארוחה, ואז לחכות 3-4 שעות עד הארוחה הבאה. לא יותר מ4, אבל גם לא פחות מ3. זה דבר אחד שאני רוצה לקחת על עצמי ולהצליח לעשות. אבל אני לא אצליח לעשות את זה אם אני לא אסמוך על עצמי שאני יודעת מה אני עושה. אני יודעת מה אני עושה. אני סומכת על עצמי גם אם בסוף יתברר שטעיתי. העיקר שניסיתי, נכון? ככה זה בחיים. 

אני אוותר על להיות רזה. אני אוותר על להיות מי שאני לא בשביל הסביבה. אני אוותר על להיות מושלמת. אני אוותר על החיים המושלמים שבניתי לעצמי בפנטזיה בראש. אבל אני לא מוותרת להפרעת אכילה הזאת. אני רוצה להיות בריאה, אני רוצה לחיות. לא רוצה בינג'ים, לא רוצה לוותר על החיים בשביל התמכרת. אני אוותר על הכל, אבל אני מתעקשת להיות בריאה. גם אם זה קשה, גם אם אני אסבול קצת בדרך לזה, גם אם אני אפול אלפי פעמים. אני יכולה לעשות את זה, אני סומכת על עצמי.