לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רגע בעולם הגדול.


לוקחים נשימה וממשיכים. החיים קצרים. הימים ארוכים. איך שורדים רגע במקום הזה?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2016

החיים ממשיכים.


בסופו של יום. אולי הבחירה היא באמת בידיים שלנו.
אם להיות מאושרים או לא. איך להתמודד.
האם לקום מהמיטה. או להוסיף עוד שמיכה לאוסף שאת קורעת תחת כובדן.
אולי הכל מתחיל בראש. 
אי שם עמוק. כשאת מחליטה לחיות.
לחיות עם ההחלטות שלך, עם הטעויות שלך, עם מי שאת באמת ועם מה שאת רוצה מהחיים ומעצמך.
האם לברוח מהכאב זה בעצם לברוח מהחיים עצמם?
כדור הארץ לא מפסיק להסתובב. אז למה שאנחנו נעצור מלכת?

יצאה השמש. המזג אוויר הקפוא התחלף ברוח המשכיות נעימה.
הציפורים לוחשות לך בקול מנגינה רך ונעים. שיש אור בקצה המנהרה. וכן. המנהרה נגמרת.
ואז חיוך. מעט שמח מעט עצוב. אבל חיוך בכל זאת.
אני אומרת לעצמי שלכל דבר יש סיבה.
לפעמים אנחנו צריכים לפספס הזדמנות אחת בשביל לקבל אחת יותר טובה בהמשך.
ולפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה עוד קצת חישול.
לכל דבר יש סיבה.
עכשיו יש שמש. ומחר שוב תהיה סופה. מרגישים את זה מגיע באוויר.
אבל אני מחייכת. כי אני יודעת שגם היא תעבור.
ואחריה תאיר את פני השמש וזה מעולם לא ירגיש טוב יותר כמו אחרי הסערה. 
נכתב על ידי , 7/1/2016 11:47  
הקטע משוייך לנושא החם: 2016 התחילה
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN:  AsLifeGoesBy

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , זכרון והנצחה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לינשופית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ינשופית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)