מי יבין את אותה הבהייה במסך.הבלבול, החוסר הבנה, את לא זוכרת שאיי פעם היה בעיה למערכת המשומנת הזאת לקלוט מידע.
ועכשיו. מסך ריק. תנועת הגלגלים קפאה מלכת.
והפחד בידיעה, או, מוטב לי להגיד בחוסר הידיעה.
משבית את המערכת לחלוטין עד שהיא קורסת.
כולם אומרים שהשנה הראשונה הכי קשה.
ידעתי, שהיא תהיה קשה.
לא רק מאחר שחלף זמן רב מהפעם האחרונה שהשתמשתי באותו מכשיר הנקרא ״מח״.
אלא בעיקר כי ידעתי שאותם הקורסים שלקחתי, הם לא ה״תחומים החזקים אצלי״.
אז לוקח לי יותר זמן להבין. אבל כשאני מבינה זה לנצח.
אבל זה עדיין לא עוזר עם האבן שתקועה לי איפושהוא שם ומונעת ממני לנשום.
אני יודעת, שבעולם אני אתמודד נהדר. תמיד התמודדתי נהדר.
זה כבר שם אותי צעד לפני כולם.
אבל בתחום הלימודים אני כרגע מרגישה מאחור.
ההיפראקטיביות שלי מונעת ממני את היכולת לשבת על התחת.
ואני מנסה למתן אותה כמה שאפשר.
אבל המפלצת הירוקה הזאת הרימה את ראשה הפעם חזק מבעבר.
היא באה מוכנה למלחמה.
מסרבת להקשיב להיגיון.
אולי עולם האקדמיה לא בשבילך יקירה היא לוחשת.
אבל,
האין זה מה שטענתי מלכתכילה בפני עצמי?
התנוון לי השכל.
הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה.
לא בורחת מאתגרים.
״אם יש רצון יש יכולת״ אני ממלמלת כמו מנטרה ומחייכת כשאני נזכרת בהמשך המשפט.
מעניין מאיפה זה הגיע באמת.
נאחל לכם שבת שלום.
שבוע חדש. הפתעות חדשות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: