אחת מתוך חמש

ללילה אחד הצלחתי לשים על עצמי מסכה ולהתנהג כאילו הכל בסדר, הצלחתי לדבר עם זרים והצלחתי לגרום להם להאמין שאני מסוגלת להרגיש משהו למרות שהכדורים הפכו אותי לרובוט חסר רגשות

אבל למי אכפת, הם האמינו לזה (חוץ ממישהו אחד אבל זה לא מנע ממנו לזיין אותי אז הכל בסדר)

אני באופוריה מטורפת כי סוף סוף הבן אדם האחרון שזיין אוץי הוא לא אותו אחד שהרס לי את החיים, ואני יודעת איך קוראים לו ובן כמה הוא ואני זוכרת איך הוא נראה;!!!

ני יודעת שבקרוב התחושה הזו תתחלף שוב בחרדות, בדיכאון ובמחשבות אובדניות אבל עד אז אני פשוט אהנה מהרגע

(אני כזו פתטית)