תמונה מטושטשת

באותו הלילה שכבנו לפחות עשר פעמיים.
בכיתי כשנמנמת לפחות חמש פעמיים. 

וחשבתי על מוות לפחות חמש פעמיים בזמן שצעקתי את השם שלך.

בהיתי בך כמו מטומטמת בזמן שסיפרת לי איך זה היה לטייל חצי שנה במזרח ואני הנהנתי כמו מפגרת.
רציתי שפשוט תסתום את הפה ותפסיק לדבר על הודו ותאילנד, על איך זה להיות בן 26 ולברמן, לגור לבד בשכר דירה בדירת שלושה חדרים בתל אביב.
זיינת לי את השכל על צהל ועל איך בזבת שנה על להיות קרבי ואז פרשת ושברת להורים את הלב על הדרך.

כשחזרתי הביתה ב6 בבוקר שקעתי אל המיטה ואחרי חמש דק שלחת לי את אותו השיר ששלחת לי כבר מאתיים פעמים קודם.
אבל זה לא שנמאס לי לשמוע אותו שוב.