באתי לשים שקית של בגדים משומשים לנזקקים באחד מהקרונות הנגררים האלה, החונים לצידי הכבישים הראשיים, כשנפתחה פתאום דלת צדדית והוא יצא משם. זקן קטן, נקי ולבוש בקפידה, קיפץ לו מתוך הארגז כשהוא מסדר את הצווארון. כנראה נראתי מופתע כי הוא חייך אלי מן חיוך קטן ואמר לי להרגע.

"סליחה" , שאלתי, "אתה גר פה?"

"כן" אמר. הוא דווקא נראה רגוע. הצית סיגריה ז'יטאן ריחנית ונשען אל הקרון, ממתין להמשך השיחה .

"טוב, בסדר" אמרתי. ופניתי לעבר האוטו. זה תמיד יותר נחמד כשהצד השני יוזם את השיחה. ומה בעצם אפשר להגיד לאיש שגר בתוך קרון של מזון לנצרכים. לא אוהב לחטט, לא מוכן לעמוד ולשאול שאלות דביליות כמו מראיין שנשלח בטעות לראיין שפנפנה של פלייבוי.

למזלי, האיש דווקא רצה לדבר.

"כמה אתה משלם ארנונה? " שאל.

"הרבה, קרוב ל - 1000 שח לחודשיים." עניתי .

"וכמה ועד בית, תשלומים על הלובי וכולי?" המשיך לשאול.

"עוד כמה מאות" עניתי.

"אצלי זה חינם" אמר. "ואני גם מקבל אוכל, בגדים . אני משלם שכירות 100$ לחודש וחי כמו מלך."   "תראה"אמר לי והצביע על הסמל שעל החולצה שלבש. "לה -קוסט. אני פסיכי ללכת לקנות חולצה ב - 180 שקל ? עכשיו אני יוצא לשחק פטאנק ברעננה כאילו שהגעתי מהטירה שלי בלואר."

הצצתי פנימה לבית שלו. מטר וחצי על שניים, מיטת סוכנות מקוצרת , שלשה מדפים וארונית, עליה היה מונחים ספר ועציץ קטן עם חרצית אחת ,  תאורת חירום מאירה היתה תלויה על הדופן. היה נקי, נקי מאד. אפילו תמונה קטנה של החבצלות של מונה היתה מודבקת על הקיר. היו לו ידיים מעוצבות כמו של אמן עם אצבעות ארוכות .

"אני אלמן " ענה לשאלה שלא העזתי לשאול. "היא מתה לפני שלש שנים וסוף סוף היה לי את החופש לעשות מה שאני רוצה , אבל כבר לא יכולתי ולא היה לי את הכסף לעשות את זה. אז מכרתי את הדירה בחולון וחזרתי לביקור ארוך בצרפת ומאז שחזרתי אני פה. שירותים בתחנת דלק. מקלחות בחדר כושר של הספורטק הסמוך, אני מקפיד על הבריכות שלי יום יום.  

"ומה עם נשים, משפחה?" . שאלתי " לא בא לך לעיתים לשתות משהו עם אישה?" . המבט שלו היה קצת עצוב כשענה לי:  "הבת שלי ירדה מהארץ לפני 10 שנים עם בעלה האידיוט. מיאמי, מתעסקים בסמרטוטים" גיחך." ויש אחת שאני נפגש איתה ברעננה, היא חושבת שאני גר בבית זקנים עם צוות גרמני, עכשיו אני הולך לשחק איתה פטאנק בגן הציבורי. זקנה,  אבל עם כאלה" סימן לי בידיים בגודל של תפוזים גדולים . קצת קשה לי שאין לי עם מי לדבר בערבים אבל אני מסתדר עם רדיו, או הולך לבית קפה עם טלויזיה במרכז הסמוך. יש שם קפה מצויין". ליוויתי אותו לתחנת המוניות הסמוכה וראיתי אותו נכנס למונית ואומר לנהג בצרפתית לקחת אותו לרעננה.

אתמול עברתי שם וראיתי אמבולנס חונה באורות מהבהבים. עצרתי וראיתי כיצד מפנים אותו לכיוון בית החולים הקרוב. הוא היה חיוור ומונשם. לשאלתי אמר לי הפרמדיק כי הזקן נחנק מכמות גדולה מדי של בגדים שנחתה עליו מוקדם מדי בבוקר.  הבגדים היו ארוזים בשקית גדולה עם סמל של תנין ירוק מחייך.