אישתי קיבלה היום שיר שלי, מעורב עם פרחים ופרפרים. אישתי קיבלה היום שיר שאני כתבתי לאישה שאני אוהב, עשוי באמנות על זכוכית עשונה ביד אוהבת.
אישתי קיבלה את השיר שלי מגבר שכנראה אוהב אותה , וזה לא הייתי אני.

כבר בצהרים סיפרה לי אהובתי ברון כי מכרה אחד מהשירים שלי , שצרבנו באותיות דם אדומות אל תוך מעויין זכוכית . אהבתי את הרעיון שהיא מוכרת בסתר מילים שנכתבו לה באהבה לכל דיכפין. היה בזה משום שותפות אהבה סמויה וכל העת היו מילים שלי עוטפות אותה בחנות , מקיפות אותה לוחשות לה את האהבה שלי. היא מכרה אותו לגבר שאמר לה שהוא רוצה את השיר הזה דווקא, לתת אותו אישה שהוא אוהב. היא סיפרה לי עליו שהוא היה נאה מאד, קצת פלרטטן אבל רומנטיקן מהסוג שהיא אוהבת. קבענו להפגש למחרת לחגוג את מכירת השיר ומיהרתי הביתה.

כשנכנסתי בדלת ראיתי אותה מתקינה מסמר אל מול המיטה. סיפרה לי שהיא קנתה משהו בחנות מתנות קטנה בקניון הומה. שיר יפה, קצר, קולע, ארבע שורות רהוטות שידעה שימצאו חן בעיניי."אם היית יכול לכתוב דברים כאלה לא היתי צריכה לקנות את זה לעצמי" אמרה לי. כשראיתי את המעויין כבר ידעתי מה כתוב שם בידה האוהבת של אהובתי.

עונג סימני אהבתך ככתר
נושם מבפנים צעקתך
אָבֶל כל יום של חסר
בלי דעת הלמות גופך


התישבתי על המיטה, הרגלים לא נשאו אותי יותר.

בעוד היא מלהגת ברקע על שאר הקניות שלה באותו יום, שמעתי את הלב שלי צועק לאישה שאני אוהב.

בלוג ישן 2005