עייפתי כבר

גדלנו על רומנטיקה, אבל היא נעלמה כבר ממזמן.

גדלנו על סיפורים שבהם מוצאים אותך כי השארת נעל מאחור,

על סיפורים שבהם יש אביר על סוס לבן,

על סיפורים כאלה שלא קורים אף פעם.
 

אחר כך התבגרנו, והסיפורים סיפרו על פגישה מקרית בין שני זרים שממבט אחד מתאהבים,

על מישהו שאת שונאת שמתיישב לידך בבית הספר ואתם מתאהבים לאט לאט.

רק שלא סיפרו לנו שכל זה כבר לא קיים,

ולא נפגוש את אהבת חיינו כל כך מהר (אם בכלל נפגוש),

וגם לא אמרו שאם נהנה ממה שיש לחיים להציע לנו לפני שנפגוש את בחירת ליבנו אז ישפטו אותנו על כלום ושום דבר.

ועכשיו הכל מסתכם בטינדר ופייסבוק, ומעטים הם אלו שבאמת חווים את הרומנטיקה של ההתחלה שהייתה פעם..

וזה עצוב לי וגם קצת מעצבן שזה נעלם. 

למה לא הזהירו אותנו פעם?