אני לא אוהבת התחלות, ואני ממש לא אוהת סופים.

אני יותר טיפוס של אמצע. אל תבינו אותי לא נכון: אני לא טיפוס של דברים ממוצעים, אני טיפוס של אמצע, יש הבדל. 

האמת, שאני די בטוחה שאני גם וגם-גם טיפוס של דברים מוצעים וגם לא, אולי טיפה יות לא.

את ההתחלה הזאת אני דווקא די אוהבת, כי היא לא ממוצעת, וכבר אמרתי שאני לא טיפוס של דברים ממוצעים, והיא גם פחות התחלתית. (אני מאוד אשמח אם הקוראים שלי יהיו מסגולים לדמיין שאני לא ממציאה מילים ברגע זה.)

בכל מקרה, אני יובל.

אין לי סדר קבוע לפוסטים ואני ממש לא מתכוונת להבטיח שאני לא אנטוש את הבלוג. לא ממש ברור גם לי על מה הבלוג, בעיקר עלי, אני מניחה, אולי על משפטים יפים שעולים לי לראש או קטעים נחמדים. יהיו ימים שאני אעלה שבעה פוסטים ביום (בתור דוגמא, כן?) ויכול להיות שבמשך חודשים אני לא אעלה אף פוסט, בגלל זה אין לכם למה לצפות. 

בכל מקרה, לפני שהפוסט הראשון שלי נגמר, אם מישהו צריך עזרה הוא יכול לכתוב לי ואני אנסה לעשות מה שאני יכולה.

אם תחזרו לתחילת הפוסט תקראו שאני ממש לא אוהבת סופים, ובמילא לא עולה לי משהו נחמד להגיד לסיום הפוסט-אז אני לא הולכת לסיים אותו.