אני באמת מרגישה מאוהבת.

מאוהבת בעולם, בטבע, בסובבים אותי, בהכל.

אני מרגישה מאושרת.

אני מרגישה חופשיה, כאילו הצמחתי כנפיים ואני עפה לי, בלי הגבלה, בלי יעד, פשוט עפה לי.

אני מרגישה משוחררת, פתוחה יותר...

אני כבר לא "מבליגה" אני כבר לא מפחדת, בימים האחרונים אני פשוט אני.

אני אומרת כל מה שאני חושבת ומרגישה בלי לנצזר, ואני אוהבת את זה.

הכל כ"כ קליל.

אני מרגישה שנפחתי לעולם, הרבה יותר קל לי פתאום לדבר ולשתף, אוליי לא על החיים שלי והדברים הכי כמוסים שרק הקרובים אוליי ביותר יודעים ואוליי לא. אבל על דברים שאני מרגישה או חושבת.

או משהו מוצא חן בעיניי או לא אני פשוט אומרת, אני לא נותנת למילים לפגוע בי, כי אני יודעת מי אני ומה אני שווה.

אני פשוט נותנת לעצמי להיות אני.

וזה מרגיש נפלא.

אני לא יודעת מה הסתובב שם אצלי במוח שזה פתאום קרה, אוליי התבגרתי, אוליי זה הסוף הזה, אבל משהו הסתובב שם וזה עושה לי רק טוב.

אני מרגישה חזקה יותר, עוצמתית יותר.

וטוב לי, טוב לי להיות לבד, חזקה עם עצמי.

אני לא רוצה מערכת יחסים, באמת טוב לי לבד, אבל אני יודעת שאני כן צירכה בחור, אני פשוט לא מחפשת משהו רציני.

אחריי כל התקופה הזאת באמת מאושר לי להיות לבד.

אני מרגישה נפלא מתמיד....

איפה בתוך כל זה אמור להגיע אפטר שוק? אין לי מושג.

אוליי הוא לא יגיע הפעם...

מה שכן, אני באמת מקווה שהתחושה הזו תישאר עוד הרבה, כי באמת טוב לי ככה.

~

-Princess M-