נכון שלא רציתי, אבל זה הגיע לי. אני צריכה לשתוק ולקבל את זה באהבה.

"הכל בסדר" "באמת".

על טעויות משלמים נסיכה קטנה וטיפשה.

את מזוייפת, את מקולקלת. אפילו הוא כבר יודע.

למה את לא?

שילמתי את המחיר. לא רוצה לטעות יותר.

נמאס לי להיות מקולקלת.

אני רוצה להיות טובה ואמיתית...

שמישהו יבוא כבר לתקן אותי.

- - -

"זה כואב קצת"

-"לא נורא תסבלי קצת זה מגיע לך"

*

"לא מאמי בבקשה לא שם... בבקשה מאמי לא!"

"זה כואב מאמי לא!"

-"מגיע לך"

"דיי מאמי... אני יודעת שמגיע לי אבל בבקשה לא..."

"לא מאמי לא! מאמי זה כואב לא"

-"אז נעשה לאט, בשבילי שתהיה לי הרגשה טובה"

*

"מצד אחד אני מת לנשק אותך מצד שני אני מת להחזיר לך".

*

-" וואיי..."

"מה קרה מאמי...?"

-"נכנסתי מאחורה ולא רצית."

"זה בסדר...."

-"וואיי אני מצטער.... זה מהלהט והכל.."

"זה בסדר.... באמת..."

-"למה את מקבלת את זה ככה?"

- - -

טיפשה, פאטתית וחלשה.

זה מה שאני.

וזה בטח יעבור לטיוטא עוד מעט.

אני בכלל לא מאמינה שאני מפרסמת את זה.

אני מרגישה כל כך אשמה.