גם בצבא לא מצאתי את מקומי, אני לא שייכת. הבנות מגעילות אותי, אני לא מצליחה להתחבר.

שבועיים חוויתיים ביותר.

היו יכולים להיות הרבה יותר מהנים אם הבנות היו קצת פחות זונות.

למדתי להכיר את האויב שלי, ויצאתי להגנ"שים.

הרבה שמירות, הרבה צחוקים, הרבה חוויות, הרבה הרבה הרבה עייפות ומעט מאוד שעות שינה.

למדתי להכיר לעומק את הבנות,

הבנתי שלמרות שחשבתי שהתגברתי, אני לא, הטראומה שלי זה לא משהו שאפשר להתגבר עליו, היא תמיד תישאר שם- צלקת מוכערת שתכאיב לי מידיי פעם.

מעולם לא התרגשתי כל כך לחזור הבייתה.

בחמישי כשחזרתי פגשתי את ג' ואחר כך גם פגשתי את ש'.

היינו אצלו בבית(!) כשכולם היו בבית ישנים.. באמצע הלילה.

אני והוא בשקט, לבד בחדר על המיטה. זה היה הכי מקסים בעולם.

הלהט שלו הרס קצת, כי אני שוב נאלצת להתמודד עם מצב של אונס ואני לא רוצה להגיע לזה יותר.

אין לי כבר כוחות, אבל אנחנו נדבר ואני אסביר לו שזה לא מובן מאליו ושהוא לא בסדר.

אנחנו נדבר.

אבל הוא בסך הכל נתן לי להרגיש הכי נאהבת בעולם,

המבט, והנשיקות והמגע והכל כל כך עדין ואוהב ומלא בתשוקה יפה כזו, לפחות בהתחלה... ואז בא הלהט.

הוא גם הוסיף אותי בפייסבוק.

-

אתמול הייתי אצל ג'וני.

לא אדבר על מה שהיה... ראינו סרט עם הטיפשה ואחר כך עזרתי לו להשלים עם חברה שלו.

יעצתי לו מה לעשות והיום הוא לא הספיק להודות לי,

אמר שאני כמו הפסיכולוגית שלו ושהוא שמח שיש לו על מי לסמוך, למי לספר.. שיש מי שיעזור לו.

-

היום הסתפרתי, וסידרתי וניקיתי את כל החדר לפסח...

העפתי חצי ארון.

עוד מעט אלך לקנות בגדים ואז אצא לעל האש עם ג'.

- 

לא מאמינה שמחר אני לא חוזרת לבסיס..

זה פשוט חלום.

מה שכן... יש לנו סיור ביד ושם אז אני צריכה לעלות על מדים ולהיות בתשע בבוקר בירושלים.

בנוסף מחר כנראה אצא למסיבה, נעשה איחוד אני וג'ולין וגייב<:

-

מקווה שהשבוע הזה לא יגמר...

הזמן עובר לי מהר מדי, ביום רביעי אני שוב בבסיס ואני רק יכולה להתפלל שהזמן יעצר ויום רביעי לא יגיע.

~

-Princess M-

עם יותר מדי חוויות שאי אפשר לכתוב כאן,

ושלא מאמינה שעד שמגיעה תערוכה של דאלי לארץ היא הולכת לפספס אותה בגלל הצבא.