אני שבורה מעייפות.

בן דוד שלי התחתן אתמול... הייתה חגיגה מטורפת.ההפקה הייתה לגמרי אדירה.

שבע בבוקר ואני עדיין ערה.

חזרתי אחריי בילוי מסעיר עם ש' שלא ויתר על לראות אותי.

דפקתי נפקדות,

לא הייתי מסוגלת לחזור לבסיס והמפקדת לא אישרה לי עוד יום חופש.

יש לי את המ"פ הכי גבר בארץ, הוא לא רשם לי נפקדות הוא אמר לי שאנחנו נושחח כשאחזור מחר.

אני כל כך לא רוצה לחזור.

בא לי לדפוק נפקדות אמיתית ולא לחזור לעולם.

כבר לא טוב לי שם, אני לא רוצה את התפקיד הזה.

~

-Princess M-

ומה אם...?

פאק.

אני חייבת לבדוק את זה וכמה שיותר מהר.

איזה לילה...

הרבה זמן לא נהינתי ככה. טירוף.

חזרתי מביקור רופא ב-11 בלילה והרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להישאר בבית, שזהו זה אני חייבת לצאת! אז התקשרתי לחיימוש שכולם חושבים שהוא גיי בארון, ושאלתי אותו אם ההצעה של הצהריים עדיין תקפה כי ממש בא לי לצאת. הוא אמר לי שהוא נוסע לבר בתל אביב עם עוד חברים ושאם אני ממש סופנטאנית ומתארגנת מהר אני מוזמנת להצטרף, ובקטע הכי ספונטאני שלי העפתי עליי ג'ינס וגופיה והצטרפתי.

היה נחמד, הרמתי איתם צ'ייסר אפילו שלא תכננתי לשתות כי אני על כדורים.. פשוט קיבלנו צייסר חינם בכינסה ולא חבל ככה לבזבז אותו?

נידבק אליינו איזה קטין שהתגנב לבר, ניסה להתחיל איתי ובסוף ניסה גם לברוח בלי לשלם על מה שהזמין.

בסביבות השעה שלוש וחצי ארבע הגעתי בחזרה הבייתה ואז ש' בא לאסוף אותי ונסענו לסירה שלו במרינה עם עוד חבר שלו (ספוטנטאנית או לא?!),

לזכר לילה מטורף אחר שבו בילנו שלושתינו... שיחזרנו את א.ו .

היה ממש תענוג...

החיוך לא יורד לי מהפנים, הרגעים האלה לא יוצאים לי מהראש... הוא לא יוצא לי מהראש.

אני זורחת מבפנים, אפילו שבטח אתחרט על זה מתישהו...

מותר לי לעשות שטיות לפעמים.

הייתי חייבת את ההתפרקות הזו. להשתחרר קצת מהתקופה הקשה הזו שרק התחילה.

"אבל אני יודע את כמו דובדבן....

איך את בי נוגעת אותי משגעת,

איך אני רוצה רק אלייך, אל זרועתייך..."

דובדבן שלי...

מה יהיה הסוף איתך?

~

-Princess M-

שהייתה מתה לפרט כאן קצת יותר על מאורעות הלילה.