מה נותר לי מלבד הגעגוע
הכאב המר שתוקף אותי
שנייה לפני התהליך של הכניסה לחלום
אבל מה שווה החלום? רק תזכורת למה שהייתה יכולה להיות המציאות הנפלאה
הבועה.
כל תהייה ביתרון ובחיסרון נופלים אל התהום
כל מחשבה על מה יכולתי עוד לאמור
אני מתרוממת והולכת שוב ושוב
מחפשת חשיבות ומטרה ללא כל סיבה
האם זה עוד געגוע למה שהיה
אולי זאת עוד השוואה
רוצה לצרוח אל היקום שייתן לי את הכוח לקום
לעמוד כמו כולם איתנה אל הקשיים ולסתור להם בפנים
אך הגורל חזק ומר וליבי שבור מכבר
אין זו עוד ספינה אשר נתקעה וממשיכה
הספינה שלי טבעה אל המצולות
המציל לא בא
והזכרונות שנותרו בתוכה מה יפים הם
מה נותר לי מלבד הגעגוע
והמוח ממשיך להתניע לא נכבה
רק רגע קט לפני שאכנס לשינה
אני אומרת לעצמי והדמעה מגיעה
עוד שעה אבדה למענו.