אני מפחדת כל כך להיפגע שכמעט אני שוכחת להנות מהרגע הזה של ההתחלה. אין לי מושג מה הוא חושב. ואני רוצה לדעת הכל. אבל הוא כמו פאזל עם מיליוני חלקים, ואני לומדת להכיר אותו לאט, חלק חלק. אבל יותר מהכל אני רוצה לדעת אם מרגיש משהו קטן גם אליי, אם הוא שמח כשאנחנו נפגשים. אני אוהבת שהוא כל כך חכם ודעתן ואת החיוך שלו, והריח, ואת איך שהוא מזיין.
אתמול שכבנו למרות המחזור. הוא ביקש להיכנס מאחור ולא רציתי. אמרתי לו שאפילו לא שתיתי טיפת אלכוהול. כי עם אחרים כשהסכמתי תמיד הייתי שיכורה ועדיין לא היה לי נעים. חשבתי שיכאב. הוא חייך את החיוך החמוד שלו ואמר "אבל אף פעם לא ניסית איתי". לא האמנתי שזה יהיה אחרת. "אם לא תרצי, נפסיק", הוא המשיך לנסות לשכנע ותוך כדי כבר התחיל להיכנס. לא עצרתי. רציתי שיהיה בתוכי. ומשהו גרם לי לסמוך עליו יותר מהאחרים. ולרגע היה מוזר, אבל אז, היה טוב(!) כל כך טוב. ממש ט ו ב . קיוויתי שלא יכאב, אבל לא חשבתי בכלל על האפשרות שיכול להיות ההיפך הגמור. נישקתי אותו בטירוף. כאילו מודה לו על גילוי היבשת החדשה.
אבל כל כך מפחדת שזה לא אמיתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
