אנחנו מתכתבים ואז אתה פתאום נעלם. השעה מאוחרת ובטח פשוט נרדמת. אבל אז הדימיון מתחיל לפעול. אולי אתה עם מישהי אחרת עכשיו. ואני מאבדת את עצמי בתוך ענן קנאה לאישה הדימיונית הזאת.
אני לא קנאית. אני לא. ומה בכלל הייתי עושה קודם בכל הזמן הזה שעכשיו פנוי למחשבות עליך?
אתה עסוק כל כך. עובד במשרד ובעסק של המשפחה ומסיים תואר שני. ואני התמכרתי אליך. אני צריכה להרגיש אותך קרוב. וחמישי נראה רחוק כל כך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
